הוא מציע לה להפגש אצלו, את לא רוצה, אז הוא מספק לך סיבות למה בכל זאצ כדאי להפגש אצלו, “אני אבשל” “אני לא אוהב לשבת בחוץ” ואת מתאכזבת מאד ומבינה שהוא לא שונה מהשאר. החוויה שלך היא שגברים רוצים ממך רק סקס? הסיבה לכך במאמר.
"גברים רוצים ממני רק סקס" - למה זה קורה, ואיך לשנות את זה.
האופן שבו היא תופסת גברים הוא מאד דיכוטומי. בהתחלה הוא נראה “בחור טוב ורציני”, אבל אז או שמתגלות פניהם האימתיות, והם מיד נתפסים כשקרנים, או שהם לא קובעים איתה דייט נוסף. אז גברים הם או בחורים טובים, או שקרנים.
כיצד נוצרת התפיסה הדיכוטומית הזו, ומדוע היא אופיינית דווקא לנשים שהחוויות שלהן עם גברים הן של נפילה בפח ואכזבה (גברים רוצים ממני רק סקס)?
התפיסה הזו נובעת מהצורך שלנו בסדר, ולכן השורש שלה הוא ילדי. הצורך שלנו כילדים בסדר הוא מאד גבוה, היות שהעולם הוא מקום כיאוטי ואין לנו שליטה עליו כלל בחוויה שלנו. הכל מוכתב לנו על ידי המבוגרים. הדרך שבה אני בכל זאת מקבל תחושה של וודאות מסויימת בחיים שלי היא על ידי כללים וחוקים ברורים – שעת שינה קבועה, רוטינה קבועה ביום. ככל שאני מנהל את חיי על ידי חוקים נוקשים יותר, כך אני חווה שיש לי יותר הבנה לגבי איך העולם מתנהל, ולילדים יש צורך גבוה מאד, ונטייה מולדת, להבין כיצד העולם מתנהל, ולעשות בו סדר. לכן אנחנו מדברים אל ילדינו במושגים מאד אבסולוטיים “אסור” ו”מותר” (יותר מהראשון לעומת השני). שמעתי את אחיין שלי משתמש בפעם הראשונה במילה “אולי” לפני כמה ימים, ועלתה בי פליאה. אולי זו מילה שמעידה על בגרות. שמעידה על כך שהוא מתחיל להבין שהעולם הוא לא שחור או לבן. לנוקשות התפיסתית הזו יש יתרונות, כאמור (סדר ובטחון), אך היא גובה מחיר, והוא שאני לא תופס את העולם כפי שהוא באמת. את הדוגמה הנגדית לחוסר בחוקים וביכולת לפשט את העולם אנחנו רואים אצל אוטיסטים. הם לא רואים את העולם מבעד לסכמות, אלא באופן הרבה יותר גולמי, ולכן ילדה אוטיסטית בת 6 יכולה לצייר סוס כמו בתמונה, כי הסוס לא נכנס אצלה לתבנית של סוס במח (גוף מלבני עם ארבע רגלים מלבניות, ופה מארך), אלא היא תצייר את הברק באישון שלו, ואת כל אחת מהשיערות על החוטם שלו, כי היא לא מסוגלת להכניס את העולם לסכימות שיעשו לה סדר בו. מבחינתה כל הפרטים הם בעלי אותה חשיבות.
אז אנחנו מבינים שישנו איזון שנדרש בין הצורך בסדר, לבין הפתיחות לקבלת העולם באופן שהוא יותר קרוב לכפי שהוא באמת, והתנועה הטבעית של ההתבגרות שלנו נעה מחוקים נוקשים לתפיסה יותר גמישה של העולם, ובמקביל מוקד השליטה בעולם שלנו נע מהחיצון (מבוגרים) פנימה (הבוגר הפנימי שלי).
גברים רוצים ממני רק סקס - מה הקשר לתפיסה דיכוטומית ילדית?
רבות מהנשים שמדווחות על מצב שבו גברים רוצים ממני רק סקס, מתארות ילדות שבה לא הייתה להן הרבה אינטראקציה עם ילדים אחרים בשלבים קריטיים בהתפתחות (בגלל ביישנות, בטחון עצמי נמוך, לא ידעו את השפה, היו בעלות נכות גופנית שלא אפשרה להם לשחק עם השאר וכו’). בשלבים אלה הן היו אמורות ללמוד לזהות ניואנסים והתנהגויות שמסגירות רמייה, הונאה, שקר, וכל שאר האסטרטגיות שילדים בני 5 נוקטים בהן במיומנות גבוהה להפליא בארגז החול בגן, כדי להשיג את מבוקשם. ארגז החול הוא המקום שבו הם לומדים שלפעמים לשקר עוזר לנו (אני משיג את מטרתי בטווח הקצר), ולפעמים זה פועל נגדנו (אני פוגע במערכת היחסים עם הילדים האחרים בטווח הארוך). שם הם לומדים לזהות כשילד אומר להם שהוא יחזיר להם את הצעצוע, אבל הוא לא באמת מתכוון לזה.
בנוסף, הנשים האלה ידווחו על כך שבבית גוננו עליהן מאד, ושמרו עליהן מפני פגיעה. “אל תדברי עם זרים” היה משפט רווח בבתים האלה. במקום לפתח אמון באנשים אחרים, ילדים מפתחים את האמונה שמבוגרים הם מסוכנים ושיש להזהר מהם. תפקידן של אמונות הוא לעזור לי לתפקד היטב בעולם. האם אמונה שבפועל לא נכונה ליותר מ-99.9% מהמבוגרים מסייעת לי לתפקד היטב בעולם? או שאולי שיקולי הבטיחות באו על חשבון החיכוך והנסיון שילד אמור לצבור על מנת להתפתח לכדי מבוגר מתפקד?
אמירות או מסרים עקיפים נוספים שהנשים האלה קיבלו בילדותן הם שהן חלשות, לא מסוגלות להתמודד, צריכות עזרה, עדיף לבקש מאבא שיטפל בזה, כי אם אני אעשה את זה יסדרו אותי וכו’.
מקרה פרטי של התופעה הזו הוא כאשר למדתי מהבית שגברים הם “בוגדניים, ואי אפשר לסמוך עליהם”, לרוב מהאמא למודת הנסיון הרע. כך אני מפתחת הססנות וחשדנות כלפי גברים, ואני אנקוט באסטרטגיית המנעות, על פני חשיפה והכרה של דרכי הפעולה שהם נוקטים כשהצייד שלהם רוצה לטרוף.
למה לא מגיע מדי פעם בחור טוב?
“בסדר ירון, אז אולי אני קצת תמימה, אבל למה אם אני לא יודעות לזהות את הגברים האלה, אני חייבת להיחשף אליהם כל כך הרבה? למה לא מגיע מדי פעם בחור טוב?”
כי החלק של הטורף שקיים בכל גבר מחווט לזהות את הטרף הקל. כשגבר חרמן, הוא לא חושב איך הוא הולך לשכב עם מלכת הכיתה. הוא חושב איך הוא הולך להשיג סקס קל ומהיר. על מי הלביאה הולכת כשהיא מנסה לבודד את הטרף שלה מהלהקה? לא על הזברה הכי חזק, אלא על הסייח הקטן והחלש.
אם לא חוויתי את החיכוך הנדרש עם העולם, אז אני לא אלמד לזהות את הטורפים, ובעיקר אני אשאר תמיד תקועה כזברה בעולם של אריות.
אומרים שמור על חבריך קרובים, ועל אויביך קרובים אף יותר. הדרך שבה אני אוכל להשמר מפני אלה שרוצים לטרוף אותי, היא להתחבר לטורפת שנמצאת בתוכי (כן, עד כדי כך קרוב את רוצה לשמור את האויב – בתוכך). עד שאני לא אלמד להכיר אותה, אני לא אצליח לזהות את הטורפים שנמצאים אצל אחרים, אלא רק אחרי שהם כבר נשכו אותי. אני אשאר בתודעה הילדית של “הם גברים רעים, רק רוצים סקס”, ואני תמיד אחפש את הגברים ה”טובים”, אבל אני דנה את עצמי מראש לאכזבה, כי איזה גבר לא רוצה סקס? אני צריכה לגדל שיניים וללמוד לנשוך חזרה, ואז אני אבין את המניופלציות שהם עושים, ואני אבין שגם אני עושה אותן כשאני רוצה להשיג משהו (לאו דווקא סקס). זה גם יוציא אותי מהמקום הקרבני, ויאפשר לי לראות באור מפוכך, בוגר, פחות כועס, ואולי אפילו חומל, את העולם של הגברים האלה שרוצים לשכב איתי. הרבה גברים מאמינים (במידה מסויימת של צדק) שאם הם יגידו שהם מחפשים רק סקס הם לא יקבלו את זה. אז הם מבינים שהם צריכים להגיד שהם רוצים זוגיות, כדי שיהיה להם סיכוי. אצל מי האמונה הזו חזקה במיוחד? אצל הגברים חסרי הבטחון, הביישנים, שלא תופסים את עצמם כאטרקטיביים. אותם החיים לימדו שהדרך לשרוד היא להתחמק מהחיים ולהקטין את עצמם, ולא ללכת באומץ ובראש מורם עם האמת שלי. לכן לגבר הזה יהיה קשה להגיד שהוא רוצה סקס, כי זו אמירה שהוא יודע שמובילה לניגוד אינטרסים ועימות, והוא פוחד מזה. כשאני, כאישה, אבין את מנגנון הפעולה שלהם אני אוכל אפילו להתחיל לראות אותו באור משעשע, ואפילו להשתעשע יחד איתם. אולי, מי יודע, אני אגלה שזה אפילו כיף לצוד מדי פעם, ואני אצוד בעצמי איזה גבר חתיך שאני יודעת שהוא כנראה לא יהיה בעלי, אבל נראה לי שהסקס איתו יהיה ממש טוב.
הנפש גדלה על ידי חיכוך עם העולם
הנפש גדלה רק על ידי חיכוך עם (ולפעמים קבלת “מכות” מ-) העולם. הסיבה שבגיל 35 יש בי עדיין חלק ילדי שלא התפתח במלואו נובעת מכך שהוא לא גורה להתפתח.
אז יש שתי דרכים להתמודד עם זה. אחת – ללכת על הגברים שהם בעצמם כאלה, קצת תמימים וילדיים. כמובן שזה לא פשוט, כי החלק הילדי שממנו אני פועלת בעולם הרומנטי רוצה את הגבר שמגלם את האביר על הסוס הלבן, את דמות הגבר הקלאסית שאנחנו מגבשים בילדות מסרטים וסיפורי אגדות. אני רוצה גבר שהוא כריזמטי, בטוח בעצמו, רהוט, אמיץ. כמובן, מי לא. אבל האמת היא שאני צריכה ללכת על גבר שהוא (לא) מתוחכם ומחוספס, כמוני. אלא שאני לא אמשך אליו, כי גם הוא כנראה בעל כישורים חברתיים פחות טובים, ביישן, לא הכי חד או רהוט, וכנראה שלא עושה הרבה מאד כסף. אבל ייתכן שהבחירה בו היא הדבר הנכון עבורי. הפרדוקס הוא שזו בחירה שרק אישה בוגרת יכולה לקבל, כי היא מאלצת אותי להפרד מהילדות, ומהחלומות, וזה כואב. אף על פי כן זה תהליך שאנחנו עוברים בקליניקה, והוא משנה את חייהן של נשים משמעותית לטובה.
אפשרות שנייה – לצאת לעולם ולהתחיל ללמוד גברים מנקודת מבט סקרנית וחוקרת (כמו של ילד, הפעם בקונטקסט חיובי), ולא מנקודת מבט שיפוטית. אני לא מציע לצאת עם כל הגברים הציידים ולשכב איתם כדי ללמוד לזהות אותם, כי אנחנו כבר לא בארגז החול, ויש גבול לשכר הלימוד שכאדם בוגר אני מוכנה לשלם (כילדים אין לנו כמעט שכר לימוד, או שהוא מאד קטן). אני מציע להיחשף לעולם לאט לאט, אבל רצוי שזה יהיה בליווי ובתיווך. כפי שהורים, תפקידם לתווך בין הילד לבין העולם של המבוגרים (ולא לבודד אותו מפניו בתואנה שאנו מגנים עליו), ובהדרגה להקטין את מידת התיווך ככל שהילד גדל ומסוגל להתנהל עצמאית בעולם המבוגרים, כך גם המאמן מתפקד כמתווך. אם אישה רוצה להתחיל להתנהל נכון בעולם של הגברים הבוגרים המצליחים, שבהכרח יש בהם גם צייד מוצלח, אז היא כנראה צריכה את התיווך הזה בהתחלה, כי לבד היא פשוט תתפס בעיניהם כטרף קל פעם אחר פעם.
בליווי נכון, אפשר ללמוד להתיידד עם גברים, על כל החלקים שבהם, במקביל לפיתוח החלק הזה בי, ולהמנע מ”ליפול בפח”. לבסוף אני מסוגלת להתנהל עם הגברים המבוגרים בכוחות עצמי – לנהל איתם משא ומתן, להציב גבולות, לעמוד על שלי, לבצע פשרות, וגם כמובן להתקרב אליהם ולאהוב אותם.
שילוב של שתי הדרכים האלה יחד נראה לי כמו אפשרות נהדרת, ואחלה דרך ליצירת מערכת יחסים בריאה וטובה.
תוספת:
אפשר לראות את האבולוציה של הנשים האלה באתרי הכרויות. כשהן בנות 20 הן כותבות: מחפשת את הנסיך שלי, מישהו עם לב טהור, בוגר, שרוצה קשר רציני”
כשהן בנות 30 הן כותבות: “אם אתה מחפש סטוצים, אל תפנה אליי. אני מחפשת קשר רציני בלבד! אם אתה כותב הודעה, תשקיע. לא, אני לא מגיעה אליך הביתה בפגישה הראשונה. אני אישה חזקה ועצמאית, וצריכה מישהו שיודע להתמודד איתי”. זו אותה ילדה, רק שעכשיו היא כועסת. היא עדיין מסתכלת על העולם כמקום כיאוטי שאין לה שליטה עליו, כשמוקד השליטה הוא חיצוני לה, וכל שנותר הוא לפתח מרירות ותסכול מהחיים הלא הוגנים האלה.
מלמד דינמיקה רגשית רומנטית, ומלווה גברים ונשים ליצירת מערכות יחסים רומנטיות משמעותיות. מאפשר לאנשים לחוות יותר אהבה, אינטימיות, חופש, ביטוי וחיבור רגשי לבני ובנות המין השני. קראו עוד על הסיפור שלי.
