אפשר להוציא את העם ממצרים, אבל אי אפשר להוציא את מצרים מהעם
בסרט השני בסדרת הארי פוטר, “הארי פוטר וחדר הסודות”, ישנה סצנה בה הארי משחרר את דובי העבד מהבעלים שלו, מאלפוי (קישור לסצנה בתגובה). דובי אסיר תודה, ולא רק זאת, אלא שהוא אף עומד באסרטיביות מול מי שהיה עד לפני רגע האדון שלו.
זה נראה לנו מאד טבעי שהוא יהיה אסיר תודה, אבל האם זה באמת כך? אחד הסיפורים הכי עתיקים על שחרור מעבדות הוא סיפור יציאת מצרים. בני ישראל ממש לא היו אסירי תודה למשה על שהוציא אותם ממצרים. להיפך, הם לא הפסיקו להתלונן. לכן הם היו צריכים לעבור 40 שנים במדבר, כי הם אמנם השתחררו מעבדות פיזית, אבל תודעתית הם עדיין היו עבדים, והטילו את האחריותם למצבם על אחרים – על משה או על אלוהים. הם לא היו מסוגלים, אחרי אילוף של כל כך הרבה שנים לא לעשות זאת – לקחת אחריות על עצמם. לכן הם לא היו בשלים עדיין להיות בארץ משלהם, הם היו צריכים להפטר מכבלי התלות שלהם באחרים. במידה רבה הסיפור הזה מתאר תהליך התבגרות. אנחנו עוברים תהליך הדרגתי, לא קצר בהרבה מאורך הזמן של בני ישראל במדבר, מתלות מוחלטת בהורים שלנו, לעבר עצמאות. מהבחינה הזו, סיפור יציאת מצרים יותר ריאלי מהסיפור של דובי (לא שריאליות זה הפרמטר לפיו יש לשפוט יצירות ספרותיות בהכרח, כך שזו ממש לא ביקורת על “הארי פוטר”). היהודים באים עשו מערכון מעולה שמתאר בדיוק עד כמה בני ישראל היו כפויי טובה, וכמה משה מאס מהם.

איך נראית סצנת שחרור מעבדות לחירות באמת?
אז איך באמת הייתה נראית הסצנה של שחרור דובי לו הייתה יותר נאמנה למציאות? כנראה משהו כזה:
הארי עומד ללכת להפגש עם מישהי שהוא קבע איתה דייט.
דובי: “אתה הולך?”
הארי: “כן, קבעתי להפגש עם מישהי… אני צריך להתחיל להתארגן.”
דובי: “ככה אתה עוזב אותי? עכשיו, כשאני הכי צריך אותך? אני לא יודע מה לעשות… אני לא מבין איך אתה יכול להסתכל על עצמך במראה? אתה קורא לעצמך אדם טוב? ככה לא מתנהגים!”
הארי: “טוב, אני מניח שאני יכול לוותר על לגהץ את הבגדים לפני הפגישה”
הארי נשאר עם דובי המבולבל. הוא רצה ללכת, אבל הרגיש אשם, ולבסוף לא הגיע לדייט. למחרת הוא קיבל הודעה מהבחורה שהיא נפגעה ולא מוכנה יותר להפגש איתו.
הארי לדובי: “איך יכולת לעשות לי את זה? חודשים אני מחזר אחריה! פספסתי את ההזדמנות שלי איתה עכשיו בגללך!”
הסיפור הזה מוכר לכולנו ברמה מסוימת. אנחנו מונעים מתוך חמלה לאדם אחר, אבל אז האותו אדם עושה עלינו מניפולציה לתת לו יותר מכפי שהתכוונו מלכתחילה. לבסוף, במקום להרגיש טוב עם עצמנו, אנחנו מוצאים את עצמנו מרוקנים ומרירים כלפי האדם לו עזרנו. לחלופין אנחנו עשויים לרצות יותר מכפי שאדם אחר מוכן לתת לנו, אבל אנחנו מפעילים עליו לחץ, ולבסוף הוא נותן, ונוטר לנו טינה על מה שהוא נתן לנו.
כשעוברים מעבדות אחת לעבדות אחרת בכסות של חופש
הבעיה פה היא של גבולות. לפעמים אנחנו לא יודעים מה נמצא בתוך תחום האחריות שלנו, ומה לא. יש לנו אחריות לזולת, ואחריות לפעול על פי צו מצפונינו. אבל אין לנו אחריות על רגשותיהם של אחרים. ראשית, תיאורטית, דולבי היה צריך לפנות לעזרה מיוזמתו כדי שישחררו אותו. כפי שגם אנשים שנמצאים במערכות יחסים רעות, אי אפשר להושיע אותם, מבלי שהם מבינים בעצמם ומחליטים בעצמם שהם מוכנים לצאת, כי בחוץ לאו דווקא יהיה להם יותר קל. יש גם יתרונות בלהיות עבד או להיות קרבן. נניח שדובי ביקש עזרה, ובחרנו לסייע לו, איך נעשה זאת? בכך שאנחנו עוזרים לו לקחת על עצמו יותר אחריות. אם דובי פוחד, או כועס, או מרגיש חסר אונים, אנחנו צריכים להבין שרגשותיו הם לא באחריותינו. הוא בחר לצאת לחופשי, זו השלכה של הבחירה שלו. רגשותיו הם באחריותו. אם אחרי שהושענו אותו מעריצות אחת, אנחנו ממשיכים לדאוג לו ולקחת אחריות לבעיות שלו, שללנו ממנו את הכח ואת העצמאות שלו. אז לא באמת שחררנו אותו.
במערכות יחסים בין הורים לילדים רואים את זה הרבה: ההורים לא נותנים לילדים שלהם לחוות את ההשלכות לבחירות שלהם, היות שבכל פעם שהם בוחרים רע, הם תמיד מושיעים אותם. בכך הם בעצם לקחו אחריות על בעיות שאינן שלהם. הם חושבים שהם עוזרים לילדים, אבל הם בעצם שולטים בהם, ומונעים מהם חופש, מונעים מהם עצמאות, מונעים מהם את השיעור החשוב שלמעשים שלהם ולבחירות החופשיות שלהם יש השלכות, טובות או רעות. כל עוד הורים לא עושים את זה, הם ימשיכו להיות אחראים ואומללים, והילדים שלהם ימשיכו להיות חסרי אחריות ושמחים (עד שהמציאות תטפח על פניהם).
מלמד דינמיקה רגשית רומנטית, ומלווה גברים ונשים ליצירת מערכות יחסים רומנטיות משמעותיות. מאפשר לאנשים לחוות יותר אהבה, אינטימיות, חופש, ביטוי וחיבור רגשי לבני ובנות המין השני. קראו עוד על הסיפור שלי.
קבלי ארבעה שיעורי חובה פוקחי עיניים על יצירת קשר עם גבר - במתנה
- הטעות שמשאירה את הקשר ביניכם חברי בלבד, ולא רומנטי.
- האם את מתבלבלת בין להיות קשה להשגה, לבין להיות אדישה עד כדי ייאוש המחזר?
- את אישה שווה ומהממת, אבל האם את מוכרת את עצמך בזול? או - מדוע הוא נעלם אחרי דייט אחד?
- אתרי הכרויות - מתקשורת קשה ומתאמצת, לתקשורת מהנה ונינוחה שמאפשרת לך להרגיש מחוזרת.