“אנחנו מדברים בטלפון, אני מציע לה להפגש, והיא עונה ‘כן, יאללה, מה יש לי כבר להפסיד'”
הוא מתאר כיצד היא שיתפה אותו שהיא לא בטוחה שהם מתאימים, ושהוא מרגיש שהוא מראה יותר עניין ממנה. “בא לי להרגיש שהיא רוצה, אני לא מעוניין לצאת עם מישהי שלא ממש בקטע שלי”.
“ובכל זאת, שמעת שהיא מתלבטת, ועדיין הצעת לה להפגש. קיווית שהיא תגיד ‘כן’, ושהיא לא תתחרט עד הפגישה שלכם. נאחזת ב’כן’ החצוי שהיא נתנה לך, וקיווית שהוא יחזיק מעמד עד הפגישה”.
“נכון, כי אמרתי לעצמי שבפגישה אני כבר אוכל להראות לה מי אני באמת, והיא תשנה את דעתה”
דעתם של אנשים לא משתנה בכך שאנחנו משכנעים אותם.
יש לה ספק, משהו מפחיד אותה. אולי היא פוחדת להתאכזב שוב, אולי היה לה נסיון רע עם גברים צעירים ממנה, אולי יש משהו אחר שמפריע לה, שהיא לא מרגישה בנח להגיד. אבל מה שחשוב להבין הוא שההתנגדויות שיש לה להפגש איתך, הן רגשיות, ולא רציונליות. הדרך היחידה למוסס התנגדות רגשית היא לדבר עליה, להתמודד איתה, לא להדחיק אותה.
גם המתאמן שלי הדחיק התמודדות רגשית מסויימת. הוא הדחיק את הפחד שלו שאם הוא יעלה לפני השטח את הספק שלה, ויציע לה לדבר עליו – הוא יישמע דברים שגם הוא מאמין שהם נכונים לגבי עצמו, ואז לא ייוותר לו אלא להסכים איתה שהם באמת לא מתאימים.
סיפרתי לו שפעם, כשלקוח חדש היה מתקשר אליי, היינו קובעים אימון, נניח לעוד שבוע, ושמעתי שכשהוא אמר “טוב, יאללה, מה כבר יש לי להפסיד”, הייתה נימה של ספק בקול שלו. הוא לא ממש רצה עדיין לבוא לאימון, הוא לא היה בטוח שאימון יעזור לו. אבל אני קיבלתי את ה”כן” המהוסס שלו, ומיהרתי לסגור פגישה בתקווה שעד לפגישה הוא לא ישנה את דעתו. פעלתי כך משום שבתוכי היה בי חשש שהספק שלו אמיתי, ושאולי אני באמת לא יכול לעזור לו. לא רציתי להתעמת עם החשש שלו, מכיוון שהוא שיקף מקום בתוכי שהאמין שאולי אני באמת לא מאמן מספיק טוב.
היום, לעומת זאת, כשמתאמן מתקשר אליי, ואני שומע בקול שלו ולו את הספק הקל ביותר, אני לא קובע איתו, גם אם הוא אומר “יאללה בוא נקבע”. אני שואל אותו “יש משהו שמציק לך? משהו נוסף שברצונך לשאול?”. אז הוא יגיד “שמע, הייתי אצל הרבה מטפלים…” או שהוא יגיד “שמע, המחיר שלך הוא לא זול”. בעצם הפחד שלו הוא להתאכזב, להכשל, לבזבז את הזמן שלו ואת הכסף שלו לחינם. אז אני מדבר איתו על זה, מתעניין בו, ושואל אותו שאלות שכשהוא משיב עליהן הוא רואה את הפחד שלו מול העיניים. הוא למעשה מתעמת, אולי לראשונה, עם הפחד שלו להכשל, וכתוצאה מזה, הוא רואה שהשד לא כזה נורא, ושהוא יכול לגבור עליו. לפעמים רק להיישיר מבט על מה שמפחיד אותנו מפחית מהפחד. היום, כמובן, התנגדויות כאלה עולות הרבה פחות, כי אני מאמין, ומשדר את זה, שאני מקצועי, ושיש לי ערך גבוה לתת. אני לא פוחד להתעמת עם ההתנגדויות של הלקוחות שלי, כי התעמתי איתן כבר בעצמי עם עצמי, וניצחתי אותן. פעם באמת היה בי ספק אם אני שווה, ואם אני ראוי למחיר שאני גובה. היום אני מאמין שאני שווה, ושהמחיר הוא שיקוף של היכולת, הנסיון, והתמורה שאני מציע, ולכן הוא לא יקר, כי הערך שהלקוח מקבל הוא מאד גבוה.
אני מבין היום שמתאמן צריך להתלהב לקבוע איתי, ולצפות לפגישה, כי הוא מאמין שהוא יוצא לדרך חדשה שבה המטרה שהוא כל כך רוצה להשיג תוגשם בסופו של דבר. אני הצבתי לעצמי סטנדרט שאיתי קובעים כי מאד רוצים, ולא פחות מזה.
הסיבה שהמתאמן שלי לא רצה להתעמת עם ההתנגדויות של הבחורה, ולא חשב לשאול אותה מה באמת מציק לה, היא כי הוא האמין שזה היחס שהוא בעצם ראוי לו. הוא תופס את הבחורה כבעלת ערך גבוה יותר משלו, ולכן הדרך היחידה ליישב את פערי הערכים, היא בכך שהוא רוצה אותה יותר משהיא רוצה אותו. חוסר ההתלהבות שלה מסתדר לו, ומתקף את האמונה שלו, ולמעשה, מרגיע אותו. אם בחורה מאד אטרקטיבית הייתה מאד חושקת בו, הוא היה נכנס לסטרס ולחרדה מנטישה, ומהמקום הזה הוא
למסקנות בפסקה לעיל הוא הגיע בעצמו במהלך האימון, וזהו רגע מכונן עבור מתאמן, כשהוא רואה לראשונה את האמונות שמניעות אותו בחיים. באותו רגע ניסחנו אמונה חדשה: יזימת שיחה על חששות שאני מרגיש בקרב בחורה שאני יוצא איתה היא *רגישות* כלפיה. התעלמות תהיה טאטוא הדברים מתחת לשטיח, ושיח *שאינו פתוח וכן*, מה שבהכרח מוביל ל*בזבוז זמן*.
האמונות האלה ייתמכו במטרה שלו ליצור מערכת יחסים ממושכת, עם אישה שמוצאת חן בעיניו, שהוא נמשך אליה, ושהיא בסטנדרטים הגבוהים שהוא מחפש.
מלמד דינמיקה רגשית רומנטית, ומלווה גברים ונשים ליצירת מערכות יחסים רומנטיות משמעותיות. מאפשר לאנשים לחוות יותר אהבה, אינטימיות, חופש, ביטוי וחיבור רגשי לבני ובנות המין השני. קראו עוד על הסיפור שלי.
קבל עכשיו למייל ובחינם חמישה שיעורים לתקשורת גברית מושכת וכריזמטית עם נשים
צפיות :<i class="fa fa-eye" aria-hidden="true"></i> 585