הרבה מהאנשים שמגיעים אליי מסגלים דפוס התנהגות של מניפולציה ורמייה כדי להשיג את מה שהם רוצים. זה דפוס שאנשים מאמצים כשהם גדלים בבתים שמכל מני סיבות (ארחיב על כך במאמר אחר שאפרסם בימים הקרובים), הם למדו שהאותנטיות שלהם מתנגשת עם הצורך שלהם בקשר. אז כדי שההורים לא יעזבו אותם, או במקרים מסויימים – לא יכאיבו להם בצורה אלימה – הם למדו להקטין את עצמם, לבלוע את הלשון, ולא להגיד מה הם רוצים. כך קורה שבכל פעם שהם נמצאים בקונפליקט עם אדם שהקשר איתו חשוב להם – הם ינסו לגרום לו להשיג את מה שהם רוצים באמצעות מניפולציות רגשיות כאלה או אחרות. לאחים קטנים יש נטייה לעשות זאת יותר מלאחרים, משום שביחס לאחיהם הגדולים הם תמיד היו בנחיתות ככל שיכולת ורבלית או פיזית שירתו אותם כדי להתמודד עם קונפליקט. אז מניפולציה רגשית הייתה האסטרטגיה שהם פנו אליה.
בקרב לא מעט גברים שחוו ילדות לא קלה כזו, הדבר בא לידי ביטוי בכך שכשהם בקשר עם מישהי שהם מעוניינים בה מינית – הם ינסו להפעיל כל מיני מניפולציות כדי לשכב איתה. הם עושים זאת משום שהם לא מאמינים שהיא רוצה אותו דבר, ומשום שאם היא לא רוצה אותו דבר, והם יבטאו את הרצון שלהם במין איתה – זה יוביל לקונפליקט, והגוף שלהם למד שקונפליקט מוביל לאלימות – אז הם ייקפאו אוטומטית ויימנעו מכך. לכן הם לא אסרטיביים, לא אומרים מה הם רוצים, ונגררים שוב ושוב לקשרים ידידותיים עם נשים שהם בעצם רוצים לשכב איתן, או להיות בני זוג שלהן.
מאמר מוסגר – אני מכיר את הסטיגמה על הגברים ה”רעים” שרק רוצים לשכב ויעשו הכל כדי להכניס בחורה למיטה, אבל אני דוחה את הסטיגמה הזו מכל וכל. נשים שגדלו בבתים כפי שתיארתי לעיל, מאמצות את אותן אסטרטגיות בדיוק עם גברים, רק בסיטואציות טיפה שונות. אז בואו נניח לתפיסה המעוותת הזו. כעת נמשיך לעניין.
אני לא עברתי ילדות טראומטית במובן של אלימות או ניצול, אבל גם אני, כמו רבים אחרים, חששתי להביע כוונה מינית בפני נשים שהייתי בקשר איתן. מכל מני סיבות למדתי להאמין שמיניות היא לא מכבדת, ואפילו מסוכנת ומקושרת לאלימות. אז חשבתי שבכדי לשכב עם מישהי אני צריך להוביל אותה לשם בדרכים עקיפות.
עד שבסביבות גיל 23 הבנתי שאני סוחב איתי המון בושה ואשמה סביב המיניות שלי, והבנתי שאין שום קשר בין הקונטקסט הרעיל שקישרתי למיניות, לבין מה שמיניות היא באמת – דבר יפה ובריא, אנרגיית החיים.
אז הפסקתי לשתף פעולה עם הדינמיקה הלא בריאה הזו. הבנתי שאין לי במה להתבייש, ולמדתי לאהוב את החלק הזה שבי, בדיוק כמו את שאר החלקים שקיימים בי. עד אז היה לי קל מאד להחצין את החלק האינטלקטואלי, או הג’נטלמני, אבל החלק שרוצה לשכב עם מישהי היה בצל. הוצאת החלק הזה לאור אפשרה לי לראות גם את המיניות אצל נשים כדבר יפה ובריא, ולא כדבר מפחיד, מסוכן, או מלוכלך, וגם לא כחלק שצריך לכבוש.
הפסקתי לדבר על סקס כאילו זה טאבו, והפסקתי לחשוב שאני צריך להשתמש בכל מיני מילות קוד כדי להזמין מישהי שמוצאת חן בעיניי אליי הביתה. השיח העקום הזה לא היה נעים לי, הרגשתי שאני לא אותנטי, ותמיד היה תקוע לי משהו בגרון כשאמרתי את זה. מתוך התפיסה החדשה שלי, אמרתי בדיוק מה אני רוצה, באסרטיביות, ברגישות ובאהבה. גיליתי שמתוך המקום הזה הרבה יותר כיף ונעים לפגוש מישהי, וסקס נהיה משהו נעים ומקרב, בלי ערימות הבושה שהיו נלוות אליו.
אני מספר את זה, כי היו (מעט מאד, אבל עדיין היו) נשים שנעלבו כשנקטתי בגישה האותנטית הזו איתן. למה הן נעלבו? כי מה שהן שמעו, לדעתי, זה שאני מעוניין *רק* בסקס איתן. מעבר לכך שבעיניי אין דבר כזה “רק סקס”, הנקודה המעניינת היא שכשאמרתי למישהי שאני נהנה לדבר איתה, היא לא חשבה “הוא רק רוצה לדבר איתי, ולא רואה בי שום דבר אחר חוץ מפרטנר לשיחה”. כשאמרתי למישהי שהיא יפה היא לא חשבה “הוא רק רואה בי פנים יפות ותו לא”, אבל לעתים כשאמרתי למישהי שאני מעוניין לשכב איתה, היא הייתה נסגרת, מתכווצת ומתאכזבת. הסיבה לכך הייתה שעלתה בה המחשבה “הנה עוד גבר שרק רוצה לשכב איתי”. הנקודה היא שפעם אחר פעם שמעתי מהן שגם אם מה שהן רוצות זה סקס, הן מעדיפות שהגבר לא יגיד להן את זה במפורש.
אני מסביר את כל זה, כדי להבהיר כמה המציאות כל כך הרבה יותר מורכבת מהסיסמות שאנחנו שומעים חדשות לבקרים לגבי איך גברים צריכים לנהוג ואיך נשים צריכות לנהוג. אני, כביכול, נהגתי בדיוק באופן שבו נשים מצהירות שהן מעוניינות – אמרתי את האמת, לא עשיתי מניפולציות. האמנתי שמיניות זה דבר יפה ובריא, שקיים בכל אחד, כמו אינטליגנציה, רגישות, אדיבות – זה חלק מאתנו. לא חשבתי שאני מזלזל או מחפיץ אף אחת כשאני מביע את המיניות שלי, או כשאני מגיב למיניות שלה. אבל לא כל אחת שותפה לתפיסה הזו, ואם אני מדבר אליה בצורה ישירה, היא לאו דווקא תשמע את מה שאני אומר, אלא את מה שהיא חושבת שאני רוצה על סמך נסיון העבר שלה ועל סמך האמונות שיש לה לגבי גברים.
אז אני לא אומר שכדי להשיג סקס צריך לשקר, ממש לא. אגב, אני יודע שבלא מעט מקרים לו הייתי, לאו דווקא משקר, אבל פשוט נמנע משיחה מאד כנה על הרצון שלי באותו רגע – כנראה שהייתי משיג סקס ביתר קלות. אני בחרתי לדבר על הדברים בפתיחות, כי עבורי המחיר ששילמתי על חוסר אותנטיות היה גבוה מהמחיר שאני עשוי לשלם בלא לשכב עם מישהי שמוצאת חן בעיניי. הנאמנות שלי לעצמי ולדרך שלי קיבלה קדימות. למרבה האירוניה, דווקא הנשים שמלינות על כך שגברים “יעשו הכל” בשביל סקס, כולל לשקר להן, הן הנשים שלא הרגישו בנח כאשר אמרתי להן במפורש מה אני רוצה, ולכן הן ממשיכות לזמן לעצמן גברים שלא יהיו אותנטיים איתן, ויובילו אותן למיטה בדרכים עקיפות.
קל מאד להתפס למקום הקורבני ולהסתכל על גברים שרוצים לשכב עם נשים כ”רעים”. בסרט היצ’ עם וויל סמית’, אחד הגברים שהיה מעוניין באימון איתו (וויל סמית’ שיחק מאמן לדייטים), רצה “רק לשכב” עם מישהי, ולא היה מעוניין במערכת יחסים איתה. הדמות שלו הייתה של גבר רע, מניפולטיבי ואלים. זה הייצוג בחברה ובתרבות של גברים שמעוניינים בסקס – כאלימים ומניפולטיביים. לא יכול להיות גבר חכם, רגיש, מצחיק, אותנטי – שגם רוצה סקס. הדיכוטומיה הזו היא אינפנטילית וחולנית. המציאות היא פשוט לא כזו, וכל תופעה שבה אנחנו יכולים להפנות אצבע מאשימה כלפי גברים, קיימת גם בנשים. אין מקום להתממות פה או לשחק את משחק הקורבן והמקרבן.
האירוניה והטרגדיה פה היא שאותן נשים בעצמן נוקטות באסטרטגיה של מניפולציה ורמייה כדי להשיג את מה שהן רוצות. הן בעצמן לא מאמינות שהן ראויות ויכולות להשיג את מערכת היחסים שהן רוצות, אז הן לא יציבו גבולות בצורה ברורה ואסרטיבית כי הן גם למדו שישנו קונפליקט בין האותנטיות שלהן (אסרטיביות היא נגזרת של אותנטיות), לבין קשר ואהבה. הן למדו שהן צריכות לוותר על עצמן כדי שמישהו ירצה אותן, אז אם אני מוותרת על עצמי, את מי הצד השני בעצם רוצה? כך אני תקועה בלופ של חוסר אהבה, כי גם אם מישהו רוצה אותי, אני לא אני האמיתית, אז הוא לא באמת רוצה אותי, אלא את המסיכה שאני שמה על עצמי.
כמובן שקל יותר להגיד מאשר לבצע. כי אם אני פוחד מקונפליקטים, יהיה לי קשה מאד להגיד מה אני רוצה, כי אני תמיד בחשש שמה שאני רוצה מתנגש עם רצון הזולת. עדיף לבדוק מה הצד השני רוצה ולהתגמש לפי רצונותיו. אם אני פוחדת מקונפליקטים, יהיה לי קשה מאד להציב את הגבולות שלי מול גבר שמוצא חן בעיניי, כי אני מאמינה שגברים רוצים רק סקס, ואם אני אציב לו גבולות הוא יעזוב אותי.
אנחנו בעצם מתמודדים עם אותו חרא, ולפעמים אנחנו נבדלים אחד מהשני רק בביטוי החיצוני והשטחי שלו. אבל השורש שלו הוא זהה, ואנחנו ממשיכים להמשך לאותם אנשים שבסופו של דבר אנחנו נפגעים מהם:
בין אם כי אני מגלה שהיא בכלל לא נמשכת אליי וסתם היה לה נחמד שיש לה ידיד שמשמש אותה מדי פעם לצרכיה; ובין אם אני מגלה שהוא לא באמת ראה בי כבת זוג פוטנציאלית אף פעם.
הדרך לפתרון עוברת בלראות את התמונה המורכבת ואת האזורים האפורים, כי אז אנחנו מתקרבים לראייה נכונה יותר של המציאות. אמונות של אנשים שחוו פגיעה רואות את העולם בשחור או לבן, כי שחור או לבן מפשט לנו את הדברים ועוזר לנו לעשות סדר וכביכול לשרוד בסביבה מסוכנת וכיאוטית. אבל ראייה בריאה יותר, מבינה שהאמת נמצאת באפור, ושלכל דבר יש כמה זוויות, ושבבגרות שלי תמיד יש לי בחירה ואחריות למה שקורה לי. זה מעבר לא פשוט – מהמקום הילדי שחושב שהעולם מסוכן ולא הוגן ומרגיש חסר אונים, אל המקום הבוגר שמבין שיש בי את הכוחות ואת היכולת להשפיע על המציאות שלי.
קיימת סתירה בדיסקורס הנשי הקולקטיבי: אני אומרת שאני רוצה שגברים יגידו את האמת, ובד בבד זה לא מכבד ומזלזל כשגבר אומר שהוא רוצה לשכב איתי. אני אישה, יש לי צרכים ומותר לי לשכב עם מי שאני רוצה, אבל אל תגיד לי שאני רוצה לשכב איתך, גם אם זה נכון, כי זה לא נשי ולא לכבודי. אני רוצה שתתנהג כאילו אתה מעוניין ביותר מזה, ואז תשכב איתי, ואם אתה יכול לשתף פעולה עם הנרטיב שהכנסת אותי למיטה, ושאני, הליידי, לא קיבלתי החלטה מושכלת ומודעת כאשר שכבתי איתך – זה יהיה נהדר. כך גם אני תמיד אוכל להאשים אותך שהונית אותי, כי אתה בדיוק כמו כל הגברים שרק רוצים סקס ויעשו הכל כדי להשיג את זה. גם גברים שותפים לו, אחרת לא היה לו תוקף. אני בטוח שיש הרבה גברים שמאמינים לניסוח הזה, למרות הסתירות הפנימיות שבו.
הסיבה שהנרטיב הזה ממשיך להתקיים הוא כי למקות המחיר שמתלווה אליו (הכאב שבניכור לחלק משמעותי ממני – המיניות שלי), הוא מאפשר לי כאישה להסיר מעצמי אחריות מהאקט שאני מתביישת בו. באותה מידה הוא מאפשר לגברים לקבל על עצמם יותר אחריות, וזה גם משרת אותם, כי כך הם יכולים להיות האבירים על הסוס על הלבן, או הכובשים (אם היא אשכרה מעוניינת לשכב איתי, לא כבשתי אף אחת). הדרך לצאת מהתפיסה המעוותת והחולנית הזו היא על ידי שינוי תשתיתי ועמוק של התפיסה שלנו כלפי, והסרת הבושה והאשמה סביב – מיניות.
מלמד דינמיקה רגשית רומנטית, ומלווה גברים ונשים ליצירת מערכות יחסים רומנטיות משמעותיות. מאפשר לאנשים לחוות יותר אהבה, אינטימיות, חופש, ביטוי וחיבור רגשי לבני ובנות המין השני. קראו עוד על הסיפור שלי.
קבלי ארבעה שיעורי חובה פוקחי עיניים על יצירת קשר עם גבר - במתנה
- הטעות שמשאירה את הקשר ביניכם חברי בלבד, ולא רומנטי.
- האם את מתבלבלת בין להיות קשה להשגה, לבין להיות אדישה עד כדי ייאוש המחזר?
- את אישה שווה ומהממת, אבל האם את מוכרת את עצמך בזול? או - מדוע הוא נעלם אחרי דייט אחד?
- אתרי הכרויות - מתקשורת קשה ומתאמצת, לתקשורת מהנה ונינוחה שמאפשרת לך להרגיש מחוזרת.