איך נולד הרעיון שסקס בדייט ראשון לא מוביל לקשר רציני, ושהזמנה למפגש בבית בהכרח מעידה על כוונות לא רציניות? אני כותב את הפוסט כי אני סבור שהבנה של האמונות ששוכנות מתחת לפעולות שלנו בעולם הדייטים, ובפרט מתחת לרעיונות שנראים לנו לפעמים כאקסיומות שאין לערער עליהן – מסייעת בהבנת הצד השני ובפיתוח אמפתיה בין בני זוג.
משיכה מינית - מהי
במפגש הקבוצתי האחרון בהנחייתי עסקנו באמפתיה וגבולות. החלטתי לפתוח את המפגש עם סיטואציה טעונה – גבר שהכרת בטיול, שאיתו היה לך חיבור טוב, מתקשר אלייך כעבור כמה ימים ומציע לך להפגש אצלו בבית למרק וסרט. תגובות הנשים נעו בין חרחור וצחוק מלגלג, לבין סירוב מנומס. העזתי, בדחילו וברחימו, לאתגר את התגובה שלהן, ואת התפיסה שאני מזהה לא רק אצלן, שהזמנה לבית היא לא לגיטימית, ומראה שהבחור לא רציני. אני מאתגר את התפיסה הזו, לא כי אני מעודד לשכב בדייט ראשון (מהמחקר שאני עשיתי, שעליו כתבתי מאמר בעבר, אין סיבה לחשוב שסקס בדייט ראשון מגדיל את הסיכוי לזוגיות). אבל זה לא העניין. אני מוצא שהתגובה הזו ברמה התקשורתית שלה, ללא קשר לאופן שבו הצדדים ייבחרו לפעול, לא משרתת אף צד. בקיצור, רובנו לא מגיבים באופן שבונה את הקשר בינינו לבין בן זוג כשאנחנו מופעלים רגשית. מטרת המפגש הייתה ללמוד איך להביע את עצמנו, במיוחד כשאנחנו כועסים ובטוחים שאנחנו צודקים, באופן שייטיב איתנו, עם הצד השני, ועם מערכת היחסים.
כשל ראשוני שאני מזהה אצל הרבה ממתאמניי הוא ראיית שחור או לבן. בדוגמה שלפנינו: או שהוא רוצה זוגיות, או שהוא רוצה רק סקס. ברור לכל בר דעת שהמציאות היא לא כזו. אנחנו כולנו מכירים מקרים שבהם דברים התחילו מסטוץ, והמשיכו למשהו אחר. מעבר לזה לא כל סטוץ הוא זהה, כמו שלא כל זוגיות היא אותו דבר. יש זוגיות עם תשוקה מטורפת, ויש זוגיות יבשה, ויש “רק סקס” עם רגשות, ויש בלי, ויש גם את כל הדברים באמצע.
"אז למה הוא מזמין אותי אליו, ולא מציע להפגש בבר? זה מראה שהוא רוצה לשכב איתי"
אני חושב שאם גבר בוחר לצאת עם מישהי, אז סביר להניח שהוא נמשך אליה מינית, זאת אומרת שיש בו רצון לשכב איתה. אני גם חושב שבחורה תעדיף לצאת עם מישהו שחושק בה ונמשך אליה, על פני מישהו שלא. לא נראה לי שעל זה יש לנו ויכוח.
“בואו נניח” אני פונה למשתתפים “שהבחור שהזמין אותה אליו הביתה מעוניין בה לזוגיות, והוא מזמין אותה אליו הביתה, כי בא לו להכין לה מרק טרי ולראות סרט בבית החמים והשקט שלו, על פני כיתות רגליים בגשם בין הפאבים הרועשים של דיזנגוף”.
“סבבה, אבל ברור שהוא ירצה לשכב איתי” אמרה אחת המשתתפות. מאד ייתכן שהיא צודקת, אבל גם אם הם יוצאים לפאב ייתכן שהוא ירצה לשכב איתה. אז כעת נשאלת השאלה האם היא חושבת שיקרה משהו שהיא לא רוצה? הנשים בקבוצה אמרו שלא, שאין להן חשש כזה.
“אז בהנחה שאת יודעת שכל דבר שיקרה ביניכם נעשה בהסכמה הדדית, בין אם זה לראות סרט, בין אם זה חיבוק, בין אם זה נשיקה או מגע אחר – כל דבר שייעשה, ייעשה כי אתם רוצים. אז ממה החשש? אם מה שאת רוצה שיקרה זה מרק וסרט, אז זה מה שיקרה, ולא יקרה שום דבר אחר.”
אז עלו שתי טענות. מישהי אחת אמרה שכשהוא ירצה לקדם את זה מעבר, והיא תסרב, יהיה מצב של עימות, וזה לא נעים לה, והיא עלולה לרצות אותו. זה פחד אחד, מאד רווח, גם בקרב גברים, ודפוס של ריצוי הוא נושא כאוב וחשוב, אבל חורג מנושא הפוסט הזה (כתבתי רבות על הדפוס הזה, וניתן למצוא מאמרים רלוונטיים באתר שלי). מישהי אחרת אמרה “כן, אבל זה בכל זאת מפתה, ודברים מתגלגלים וזה מאד בקלות יכול להדרדר לשם”. “אז בעצם מה שאת אומרת” אמרתי לה “הוא שאת לא שולטת בעצמך, את אומרת אני לא מספיק אחראית כדי לעצור בעד עצמי אם יעלה בי חשק”. אז הפחד הוא שהמפגש ידרדר לסקס בניגוד לרצונן המקורי טרם הפגישה. הקשיתי עוד ושאלתי “למה זה להדרדר לסקס? למה זה לא להשתדרג לסקס?”. חלק אמרו שיכול להיות שירד להן או ירד לו, וזה לא יוביל לקשר רציני.
שני אירועים שמתרחשים בסמיכות לאו דווקא מעידים על קשר סיבתי ביניהם
אז יש פה תופעה מאד מעניינת, של אמונה בכך שסקס בדייט ראשון יוביל לסיום הקשר. האם האמונה הזו נכונה? בקורס שלקחתי על חשיבה ביקורתית המרצה (רופא) סיפר על מקרה שבו העביר משמרת לילה עמוסה במיוחד בבית החולים, כשאחת האחיות תהתה אם יש ירח מלא הלילה, מכיוון שהיא החזיקה באמונה רווחת שבירח מלא אנשים חולים יותר. היא הסתכלה מחוץ לחלון וראתה שהירח לא מלא, והמשיכה לעבוד כרגיל. האירוע לא נחרט בזכרונה. לעומת זאת לו היה ירח מלא, היא הייתה אומרת “ידעתי! תמיד בירח מלא יש יותר חולים!”. אני חושב שהתופעה הזו חלה גם במקרה של סקס בדייט ראשון – כששוכבים בדייט ראשון, והקשר ממשיך עוד חודש, האירוע לא נרשם, אבל כששוכבים, ובסמוך לכך יש פרידה – אז הדבר משמש כתזכורת כואבת לכך שאסור לשכב בדייט ראשון. יש כאן טעות רווחת של ייחוס לשני אירועים סמוכים קשר של סיבה ותוצאה. כלומר, עצם העובדה שסיום של קשר התרחש בסמוך לסקס, לא בהכרח אומרת שאחד הוביל לשני. לדעתי, אגב, סביר להניח שהסקס לא מהווה גורם כל כך מכריע כפי שנוטים לייחס לו בסיבות לסיום של קשר, גם אם זה קשר קצר. לדעתי, בדיוק כפי שיש המון סיבות לסיום של קשר לאחר שנה – תפיסות עולם שונות, הבדלי אישיות, פערים כלכליים וכו’ – כך גם קשר שמסתיים אחרי דייט אחד יכול ליפול על אחד ממספר רב של גורמים. אני חושב שאנחנו נוטים לפשט את הדברים כדי שנוכל להסביר לעצמנו מדוע זה קרה, וכך כביכול להמנע מזה שוב בעתיד. בדיוק כפי שיצרניות של מצלמות דיגיטליות מתייגות את המצלמות לפי מגה פיקסל, לאו דווקא כי זה הפרמטר הכי חשוב בקניית מצלמה, אלא כי זה מקל את ההחלטה עבור הלקוח הממוצע, שלא יודע לשקלל את כל הפרמטרים השונים במצלמה, כמו העדשה, חיישני התנועה וכו’. אנחנו מפשטים את המציאות, כי יותר חשוב לנו לעתים לקבל תשובה שמאפשרת לנו לקבל הסבר או לקבל החלטה, מאשר לנסות להגיע לאמת.
“אוקיי, ולמה אצל גברים אין את הפחד הזה שהם ישכבו מהר, וזה לא יקרה?” קודם כל, יכול להיות שיש, אני לא מכיר את כל הגברים. הסיבה שאני יכול לחשוב עליה היא ביולוגית. אצל נשים לאורך ההיסטוריה, הסיכון שהיה כרוך בסקס מבחינתן היה גבוה יותר לעומת אצל גברים. אם אישה הייתה נכנסת להיריון כשאין זכר שלוקח אחריות על הצאצא, היא הייתה במצב רע מאד. אישה בהריון היא פגיעה יותר מאישה שאינה הרה. בנוסף, היא זקוקה לגבר שיספק את הכלכלה שלה ושל התינוק לאחר שהוא נולד. לכן, לנשים יש חיווט קדום שנועד לוודא שטרם הסקס, יש לה גבר שדואג לה ולצאצא הפוטנציאלי. לכן האישה הייתה צריכה לאמוד היטב את כוונתו של הגבר טרם הסקס. אלו מסוג המנגנונים הפסיכולוגיים שנמצאים בנו שעדיין לא עברו אדפטציה למציאות העכשווית שאנו חיים בה, שבה סקס לא שווה הריון (אמצעי מניעה).
"בהנחה שאכן מדובר בפחד לא מבוסס, הבעיה עדיין לא נפתרה. מה אתה מציע?"
“אוקיי ירון, אז אתה אומר שהפחד לא רציונלי, ושאין בסיס הגיוני לטענה מאד רווחת בחברה שלנו. אבל מה אתה מציע? הפחד עדיין לא נפתר”
מה שאני מציע הוא לתקשר בדיוק את זה. התשובות שאני רואה מנסיוני האישי ושעלו בקרב הנשים בקבוצה היו בחלקן זועמות ותוקפניות. זו תגובה טבעית כשאנחנו חושבים שאנחנו תחת מתקפה. זה המנגנון האוטומטי של נשים שנובע מהביולוגיה. אבל אני טוען שהתגובה הזו לאו דווקא תואמת למציאות העכשווית, ולסיטואציה הספציפית שאליה נשים נדרשות להגיב. אם האינטרס שלהן הוא לקדם את הקשר עם הבחור, ייתכן שישנה תגובה שבמקום להכניס את הגבר למגננה – מאפשר לו להפתח ולחוש אמפתיה כלפי האישה, ולהבין את מצבה.
תגובה רווחת היא “אני מעדיפה שנפגש בחוץ”. אבל זו תשובה שמותירה אותו קצת חמוץ. כלומר, אין פה שום הסבר. הרי אם הוא היה מציע לך לבוא למסעדה שהוא אוהב, ואת היית רוצה סרט, כנראה שהיית מספקת תשובה קצת יותר רכה ומפורטת מהתשובה שסיפקת לו פה.
במקום זאת אפשר לענות באופן שמסביר לו מה קורה אצלך, בלי לשפוט אותו.
“זה נעים לי שאתה מזמין אותי, ואני אשמח להפגש איתך. אני משתפת אותך שעולה בי חשש שאצלך בבית דברים יתגלגלו, כי אני לא תמיד הכי שקולה ברגעים האלה. אני מאמינה שאם אני אשכב איתך יכול להיות שזה יוביל לפרידה שלנו, ואתה מוצא חן בעיניי באופן כזה שאני יודעת שאני רוצה משהו אחר”. את מקבלת את העובדה שיש לך הטייה קוגניטיבית, לאו דווקא מבוססת, ושיש לך פחד, שהוא לאו דווקא רציונלי. מתוך המקום הזה את מסבירה לו את עמדתך. את לא אומרת לו משהו שמתפרש כ”זה לא בסדר שאתה מציע לי”. מה שהיה ברור מהגברים בקבוצה הוא שלהם התשובה לעיל הייתה הרבה יותר נעימה, והם לא הרגישו כאילו הם עשו משהו לא בסדר. זה מאפשר לנו להתקדם הלאה בקשר באופן הרבה יותר הרמוני. כי מתישהו את תרצי שהוא יזמין אותך אליו, אז אין סיבה לבייש אותו על כך באופן שיגרום לו להסס לפני הפעם הבאה.
מלמד דינמיקה רגשית רומנטית, ומלווה גברים ונשים ליצירת מערכות יחסים רומנטיות משמעותיות. מאפשר לאנשים לחוות יותר אהבה, אינטימיות, חופש, ביטוי וחיבור רגשי לבני ובנות המין השני. קראו עוד על הסיפור שלי.
קבלי ארבעה שיעורי חובה פוקחי עיניים על יצירת קשר עם גבר - במתנה
- הטעות שמשאירה את הקשר ביניכם חברי בלבד, ולא רומנטי.
- האם את מתבלבלת בין להיות קשה להשגה, לבין להיות אדישה עד כדי ייאוש המחזר?
- את אישה שווה ומהממת, אבל האם את מוכרת את עצמך בזול? או - מדוע הוא נעלם אחרי דייט אחד?
- אתרי הכרויות - מתקשורת קשה ומתאמצת, לתקשורת מהנה ונינוחה שמאפשרת לך להרגיש מחוזרת.