מצרף לך כאן תיעוד של התכתבות ושיחת טלפון עם בחורה מהטינדר, שאחרי שקבענו טנטטיבית להפגש, היא החליטה לבטל את הפגישה. מדגים לך איך אפשר להמשיך לחזר אחרי מישהי בנחישות ולשנות את דעתה, באופן שלא מוציא אותך נזקק (מן הסתם, אחרת היא לא הייתה משנה את דעתה).
אל תשאל אותה מה היא מחפשת, אלא מה היא חושבת שאתה מחפש
“היי, מה נשמע? מעדכנת לגבי מחר שלא ייצא לפועל וכנראה גם בחמישי :/..” זו ההודעה שהיא שלחה לי אחרי שהייתה לנו שיחת טלפון מצחיקה ונעימה של חצי שעה בטלפון, בעקבות התכתבות בטינדר. היות שהיא לא הציעה מועד חלופי, והיות שהיא אומרת “כנראה גם בחמישי” במקום “לא יודעת לגבי חמישי, אשתדל שכן”, אז הבנתי שירד לה. עניתי “סבבה :)”
היא שלחה מיד הודעה נוספת: “חשבתי על שיחתנו אתמול, ואני די בראש אחר, אבל היה נחמד להכיר :)”
עניתי “באיזה ראש את חושבת שאני?”. בשיחת הטלפון אמרתי שאם תהיה לי תקשורת טובה איתה, אם יהיה גירוי אינטליקטואלי, וגם משיכה – אז אני כנראה ארצה לשכב איתה. השאלה אם זה ימשיך מעבר תלויה בהרבה גורמים שלרוב לא מתקיימים יחדיו, ולכן רוב הבחורות לא הופכות לבנות זוג שלי. אם אני כן אכיר מישהי שיש בה את כל המרכיבים שאני מחפש בבת זוג, אז אני חושב שאני בהחלט במקום שאני בשל ומוכן לממש את זה. אבל אם היא שואלת אותי כרגע מה אני יודע שאני רוצה, אז זה מפגש בודד שבו מתקיימים התנאים שאמרתי.
חזרה להודעה – אם הייתי שואל אותה באיזה ראש היא, זה היה מוביל בסופו של דבר לכך שהייתי צריך להסביר למה היא ואני כן באותו ראש. אבל אם היא צריכה להסביר באיזה ראש אני, אני תמיד יכול להגיד שהיא טועה, ואני אהיה הצודק, כי הרי אני יודע יותר טוב ממנה מה קורה אצלי. לפיכך, לא מפתיע שהיא השיבה כך: (אבל עוד לפני התוכן, עצם העובדה שהיא השיבה מעידה שלא כלו כל הקיצין, כי אם היא באמת שחררה כבר, אז היא לא הייתה טורחת להסביר את עצמה. אם היא מסבירה, סימן שיש בה חלק שרוצה להשתכנע אחרת) “אני יכולה לומר באיזה ראש אני, ושלא חושבת שאתה שם. לי פשוט בא חבר וקשר, על כל המשתמע מכך… 🙂 (זמינות, קרבה מחויבות וכו’…)
השבתי: “נשמע מעולה כשאת מנסחת את זה כך ;)” המשכתי “אני חושב שיש בך חלק שיודע שחבר וקשר זה לא רק זה, ולכן את לא שם עכשיו (כפי שאמרת לי אתמול). אם זו ההגדרה שלך לקשר רציני, אני לוקח את זה בכל פעם על פני כל דבר אחר”
“אני צריכה הסבר להודעה האחרונה :)”
פה החלטתי לקחת סיכון קטן, ולראות אם היא כבר מספיק מסוקרנת. כתבתי: “תתקשרי”. ידעתי שאם היא מתקשרת, היא כבר שינתה את דעתה. אני רק צריך לתת לה סולם לרדת מהעץ. היא מיד התקשרה.
היא אומרת לך שנראה שאתה רוצה קשר קליל? שאל אותה אם היא רוצה קשר כבד
“עכשיו אנחנו מהזוגות האלה שמדברים כל ערב בטלפון?” כך עניתי לה, כי גם אתמול דיברנו בטלפון.
“הלוואי, זה מה שאני מחפשת.”
“את ממש בוראת לעצמך מציאות, אם ככה.”
“אבל לפי מה שאני מתרשמת ממך, אז אני לא יודעת, לא כל כך הבנתי מה אתה רוצה. אתה נראה לי רוצה את זה קליל ו…”
“אז אני מבין שאת רוצה כבד”. היא צוחקת. מה עשיתי פה? לקחתי מילה שכביכול נתפסת כשלילית, קליל, והחזרתי את הקיצון הנגדי שלה. זה כלי רטורי חזק שמבהיר לצד השני שמה שהוא תופס כשלילי הוא בעצם חיובי, כי ההפוך של זה נשמע הרבה יותר גרוע.
“זה ניסוח בעייתי להגיד שאני רוצה כבד…”
“את רק לא רוצה קליל”
“לא, אני רוצה משהו שהוא רציף כזה, אבל לא כבד”
“את יודעת אני לקחתי קורס במתמטיה באוניברסיטה, אמרתי לך?”
“לא, לא אמרת לי”
“אז מה שמלמדים במתמטיקה, הוא שגם קו רציף, מתחיל בנקודה”
צוחקת
“כן, גם אני למדתי את זה במתמטיקה”
“חוץ מזה, אני לא נביא, אני לא יודע מראש מה יהיה בקשר עם מישהי, בטח לפני שאני נפגש איתה. אני יודע מה אני כן רוצה, אני רוצה להפגש. אני לא יודע מה אני ארצה בפגישה שאחרי”
“אני חושבת שכנקודת פתיחה בן אדם צריך לדעת להגיד לעצמו באיזה קשר הוא מעוניין בנקודה מסויימת בחייו, לפחות כרגע. אתה מבין למה אני מתכוונת?”
“כן, אני מבין. אני חושב שאת בעצמך לא יודעת מה את רוצה”
“לא נכון, למה אתה אומר את זההה?” היא מושכת את ההברה האחרונה מרימה את הקול שלה, באופן שמרמז שכנראה נגעתי בנקודה רגישה. “במה אני לא סגורה?”
“כי את מבססת את מה שאת רוצה על סמך קשרים שלא היו לך טובים. לדעת מה אני לא רוצה זה לא כמו לדעת מה אני רוצה. אגב, אני לא חושב שיש מישהו שיכול להגיד במאת האחוזים מה הוא מחפש”
“אבל אם אף פעם לא נפעל כדי להשיג משהו, אז זה לא יקרה. לא נירשם לתואר, לא נתחיל עבודה”
“אני חושב שהרבה מהאנשים שנרשמים לתואר מגלים אחרי שזה לא מה שהם רצו”
“נכון, אבל מנסים, וזה עוזר לך להתקדם. אתה מנסה סוג של קשר, מפיק את הלקחים והמסקנות, ואומר לעצמך, אם לא X אז Y. ככה אנחנו מתמפתחים מקשר לקשר ומבינים מה אנחנו רוצים להבא”.
מה שהיא לא ידעה זה שהיא בדיוק מובילה את עצמה לאן שרציתי
“את כל כך צודקת, לימור” אני עונה “וזו בדיוק הסיבה שאני חושב שאת צריכה להפגש איתי”
צוחקת.
“אוקיי…”
ממשיכה לצחוק… קולטת שאין לה מה להגיד…
“אההה…”
“case rested” אני עונה (היא עורכת דין).
"אתה צריך ליצור אצלי עניין", אתה עונה: "אני לא מעניין אותך?"
היא אומרת שהיא צריכה שיחות טלפון מדי יום, ואני לא מעוניין בזה.
“כדי ליצור אצלי מספיק עניין וסקרנות לפגוש אותך, לא מספיקה שיחת טלפון אחת…” היא אומרת.
“את לא סקרנית לגביי?” בכל פעם שהיא אומרת לך מה היא רוצה להרגיש, אתה יכול לשאול אותה אם היא לא מרגישה כך עכשיו. כי הרי אם היא לא הייתה סקרנית/נמשכת/מעוניינת היא לא הייתה מדברת איתי.
“בסוף הקשר שלנו יהיה רק לונג דיסטנס…”
“איזה פסימיסט אתה” היא עונה “מכירים קצת, גם אם זה מרחוק, ואז מגיע השלב של הפגישה”
“מה אם תדברי איתי ימים בטלפון ותגלי שאת לא אוהבת את הריח שלי? לא היית מעדיפה לגלות את זה קודם? או הפוך – מה אם מדברים בטלפון, ונחמד ומצחיק סך הכל, אבל פתאום בפגישה אני מרגישה חשמל, ומתרגשת, והוא מסכתל עליי ואני כולי נבוכה ונמשכת, ויש ניצוצות…”
“טוב, זה גם נכון… נכון, נכון, אתה צודק. אני מקבלת… טוב בסדר”
אני נקרע מצחוק “טוב בסדר… נשמע כאילו את ממש מובסת… אוף, טוב, בסדר…”
“לא, פשוט נגמרו לי המילים”
“אם נגמרות למשפטנית המילים זה ממש חזון אחרית הימים…”
צוחקת
“טוב, אז אנחנו נראה לגבי חמישי” היא אומרת “אבל לא בקטע שבטוח יהיה סקס באותו ערב…”
“ברור שלא, אני לא מבטיח דבר כזה. אני לא מתחייב על זה מראש” שמת לב להיפוך בעמדת הכח? כשהיא אומרת “לא בטוח שיהיה,” אתה אומר “אני אף פעם לא מתחייב על זה מראש”
“ברור שאתה לא מתחייב, אבל אמרת אם יזרום לי וזה…”
“מה זה יזרום לי? יזרום לנו” שוב, אתה כל הזמן רוצה להשאיר אותה בעמדת אחריות לסיטואציה, ולמסגר את הסקס כמשהו ששניכם תורמים להתקיימות שלו.
“תראי, אני אגיד לך ככה. ראיתי אותך בתמונות, אני חושב שאת יפה. אנחנו מדברים, וכיף לי. לא הייתי יוצא איתך אם לא הייתי רוצה לשכב איתך, וזה בכלל לא קשור למטרה שלי (זוגיות או לא), אלא לכך שאני רוצה לצאת עם נשים שאני נמשך אליהן. אני חושב שסביר להניח שאני ארגיש משיכה כשנפגש, אחרת לא הייתי רוצה לצאת איתך, אבל אם לא, אז לא בכח…”
צוחקת
“אנחנו לא נעשה סקס בכח” אני אומר.
אל תבטיח שיהיה סקס
קובעים להפגש ביום חמישי
“אבל את זוכרת שביום חמישי אני מסיים מאוחר, נכון? ב-23:00”
“בסוף אני עוד אראה סרט לבד, ואבוא ישר אליך”
“אבל אני לא מבטיח שיהיה משהו אצלי בבית” ממשיך לשחק את תפקיד הבחורה
“אין בעיה” היא אומרת
“אפשר סתם לשבת אצלי ולשוחח (מדגיש את המילה לשוחח)”
“כן, רוב הסיכויים שנשב בחוץ, ואם יזרום, אז נלך אליך גם”
אחרי שקבענו מדברים על אוכל, כי אמרנו שנלך למקום שיש בו אוכל טוב
“אני לא אוהבת להיות הרבה זמן במטבח… מעדיפה דברים קצרים וטעימים…”
“דברים קצרים וטעימים… נשמע מעולה” אני חוזר על דבריה (יש כאן משמעות מינית למקרה שלא הבנת)
צוחקת
“סומך עלייך…” אני אומר
“כן, בדברים האלה אפשר, כן…”
מלמד דינמיקה רגשית רומנטית, ומלווה גברים ונשים ליצירת מערכות יחסים רומנטיות משמעותיות. מאפשר לאנשים לחוות יותר אהבה, אינטימיות, חופש, ביטוי וחיבור רגשי לבני ובנות המין השני. קראו עוד על הסיפור שלי.