“תהיה פחות בררן”
אנחנו מאד לא אוהבים כשאומרים לנו את המשפט הזה, בין השאר כי הוא לא אמפתי, ולא רואה את הקושי שלנו. אבל האם יש סיטואציות שבהן הרעיון של המשפט, אולי עם נוסח קצת יותר רגיש, הוא נכון? מתי אנחנו יכולים לדעת כשאנחנו באמת פוסלים מהר מדי/ לעתים תכופות מדי/ על פגמים זעומים מדי, לעומת כשהפסילה היא הדבר החכם לעשות?
נתחיל מהסוף הקצת מעצבן. הסיבה שהדילמה הזו כל כך קשה היא, כמו בכמעט כל דבר בחיים, שאין קו ברור ואובייקטיבי שאפשר לסמן שייתן לנו תשובה חותכת אם אנחנו בררנים מדי, או אם הפסילה היא נכונה.
למעשה, הרבה פעמים לא זו השאלה, אלא האם להשאר עם הפרטנר הנוכחי תהיה טעות?
למה זו שאלה כל כך מייסרת? כי לחלקנו הפחד מלעשות טעות הוא ממש קיומי (כתבתי על זה במאמר על פרפקציוניזם שמצורף בתגובה).
אבל הנקודה המעניינת שאני שם לב אליה אצל מתאמנים היא שיש שאלה שבעיניי היא יותר חשובה, אבל היא נשאלת הרבה פחות ומייסרת אותם הרבה פחות – היכן הטעות – בלהשאר, או בלעזוב? למה אני אומר את זה? כי תמיד כשהם נפרדים מהפרטנר, זה מלווה בתחושה של הקלה. כלומר, המח מתגמל אותם, ויוצר אצלם תחושה טובה על כך שהם נפרדו. זה אומר שהמערכת הפסיכולוגית שלהם רואה רק בלהשאר כטעות, ואילו עזיבה של הפרטנר אינה יכולה להיות טעות, אלא מקום בטוח. זה אזור הנוחות שלהם, זה לא מקום מייסר עבורם כלל וכלל.
אבל למה, תיאורטית, הם לא היו יכולים לחוש את אותה הקלה והתרווחות על ידי החלטה להשאר עם הפרטנר ולהתחייב אליו, מתוך הנחה שדווקא לעזוב אותו הייתה טעות? לכאורה גם זה היה אמור לגאול אותם מהייסורים של הפחד לטעות, כי זהו, הם החליטו, התחייבו, וכעת אפשר להרגע. למה לחלק הפרפקציוניסטי שבנו לעזוב זה יותר קל מלהשאר, על אף ששתי הבחירות יכולות להיות טעות?
אני חושב שיש לכך שתי סיבות:
1. יש להם רעיון מסוים למהי זוגיות, או מיהו הפרטנר שהם רוצים, וכל עוד ישנו פער בין הרעיון הזה לבין המציאות – המסקנה שהם מגיעים אליה היא שזו תהיה טעות להמשיך.
2. הם יוצאים מנקודת הנחה שהעתיד טומן בחובו פרטנר טוב יותר מזה הנוכחי.
ההטייה המחשבתית הזו, להאמין שהעתיד יהיה טוב יותר מההווה – היא משותפת לכולנו, או לפחות למי מאתנו שאינו בדכאון. כך שלמעשה ראייה אובייקטיבית של המציאות מעידה על הפרעת נפש במידה מסוימת, ודווקא הסתכלות אופטימית, גם כשאין לה בסיס ראייתי, היא זו שמעידה על בריאות נפשית. כך שעל אף שהעובדה שהם מאמינים שהעתיד יהיה טוב יותר עבורם אינה בעייתית בפני עצמה, היא עלולה להוביל אותם לקבל החלטות שגויות. כי המציאות היא, וזו לא אמירה קלה לעיכול, שהסיכוי להשיג בן זוג טוב יותר בעתיד, במיוחד החל מגיל מסוים, לא עולה, אלא יורד. כך שנקודת הייחוס לא צריכה להיות בהשוואה לזוגיות העתידית ההיפוטתית אלא בהשוואה ללהיות לבד (כמו שאמרה יפה בהרצאתה אנבלה שקד).
לכן לעזוב לא מפחיד כמו להשאר, כי מבחינתם תמיד תהיה אפשרות טובה יותר, ולכן האפשרות לטעות קיימת רק אם יבחרו להשאר. אז אני חושב שחשוב להכיר את ההטייה הטבעית שלנו לצבוע את העתיד בורוד, כי אז אנחנו עשויים להתחיל לפחוד לטעות גם אם נעזוב, ובעיניי, זו לא אפשרות כל כך רעה, בפרט אם המטרה שלנו היא להיות בזוגיות בסופו של דבר.
אז מתי זה נכון לפסול, ומתי נכון להמשיך?
אני כביכול יכול לתת לכם תשובה. נניח שאגיד לכם “אם היא מתחשבת בך, ואתה חושב שהיא יותר אטרקטיבית מהממוצע – תשאר”. אבל יש המון פרמטרים לבחון בן זוג, אינסוף למעשה. לא רק שיש אינסוף פרמטרים, את רובם אין לנו איך למדוד בצורה אובייקטיבית. כך שבעוד שהשאלה “מתי?” זו שאלה שדורשת תשובה רציונלית ואובייקטיבית, ככל שהדבר נוגע למערכות היחסים הרומנטיות שלנו, וכנראה לכל החלטה מורכבת שעלינו לקבל – תמיד יש אלמנט של חוסר וודאות. כך שאני מוצא שהשאלה לעיל כמעט תמיד נשאלת בקונטקסט של חרדה, כלומר של פחד לטעות. לכן, בעיניי, השאלה היא לא מתי, אלא איך. איך להתגבר על הפחד לטעות. שם באמת נעוץ הפתרון ונעוצה ההקלה מהייסורים, והיכולת לבחור ולהתחייב.
אגב, אחת משיטות הטיפול שמותאמות במיוחד לסוג הקשיים האלה, נקרא טיפול בקבלה ומחוייבות (ACT – acceptance commintment therapy).
להמשך קריאה והעמקה בנושא מצרף שני מאמרים רלוונטיים וסרטון:
מתי אתם פוסלים מהסיבות הלא נכונות?
פרפקציוניזם – מהו ואיך להתגבר עליו?
מלמד דינמיקה רגשית רומנטית, ומלווה גברים ונשים ליצירת מערכות יחסים רומנטיות משמעותיות. מאפשר לאנשים לחוות יותר אהבה, אינטימיות, חופש, ביטוי וחיבור רגשי לבני ובנות המין השני. קראו עוד על הסיפור שלי.
קבלי ארבעה שיעורי חובה פוקחי עיניים על יצירת קשר עם גבר - במתנה
- הטעות שמשאירה את הקשר ביניכם חברי בלבד, ולא רומנטי.
- האם את מתבלבלת בין להיות קשה להשגה, לבין להיות אדישה עד כדי ייאוש המחזר?
- את אישה שווה ומהממת, אבל האם את מוכרת את עצמך בזול? או - מדוע הוא נעלם אחרי דייט אחד?
- אתרי הכרויות - מתקשורת קשה ומתאמצת, לתקשורת מהנה ונינוחה שמאפשרת לך להרגיש מחוזרת.