הפחד הרווח בקרב גברים שמעוניינים ליצור קשר רומנטי עם מישהי מהעבודה שלהם הוא, מעבר לאפשרות של דחייה, שיהיה מביך אחרי זה, ושהם לא יוכלו להמשיך לעבוד ביחד כמו קודם. פחד נוסף הוא שאנשים אחרים במשרד יצחקו עליהם או יחשבו שהם מוזרים. במאמר זה אני מסביר בדיוק איך להתחיל עם בחורה בעבודה באופן קליל, הומוריסטי ונעים. בנוסף, בסיום המאמר אני מסביר כיצד להתגבר על הפחד מפני מה שאחרים יחשבו. קריאה מהנה.
איך להתחיל עם בחורה בעבודה - כשאתה לא רואה ממנה סימני עניין מובהקים
אני מכיר אותה משיעורי הריקוד, אנחנו מתראים כל שבוע. בכל פעם שאנחנו רוקדים אני מרגיש שיש בינינו כימיה מטורפת, הריקוד חושני מאד, ואני מאד נהנה מהאופן שהיא מסתכלת עליי, מחייכת, מתמסרת, ותמיד אומרת לי שהיה לה כיף לרקוד איתי. אבל בכל פעם שדיברנו מחוץ לרחבה, התקשורת שלה הייתה מאד עניינית, נעדרת סימנים של משיכה או הבעת עניין רומנטי. היא לא הייתה מחמיאה לי, או מתעניינת בי.
מתאמנים רבים שלי משתפים אותי שהפחד שלהם מלהביע עניין רומנטי באישה שהם נמצאים איתה במגע יומיומי, כמו בעבודה, הוא מכך שיהיה מביך לאחר מכן אם היא מסרבת. פחד נוסף שלהם הוא מה אחרים יחשבו עליהם, ושאולי יצחקו עליהם או יחשבו שזה מוזר. אתייחס לפחדים האלה וכיצד להתמודד איתם מיד.
לפני כמה שבועות, למרות שהיא (הבחורה מהריקודים) לא הפגינה התנהגות דומה להתנהגות שמפגינות הנשים שמעוניינות בי רומנטית, החלטתי שאני רוצה לעשות הפעם צעד יותר אסרטיבי, וגם אם אקבל דחייה, אבין מה עומד מאחוריה, ומה השיקולים שלה. במקום להניח שהיא לא בעניין שלי, אני אבדוק אם היא לא בעניין שלי. רבים מאתנו לא מבחינים בהבדל בין השניים – בדיקה מבוססת על ראיות, בעוד שהנחה מבוססת על השערות.
אז אנחנו עומדים אחד ליד השנייה בזמן שהמוזיקה מתנגנת, כשאנחנו צופים על הזוגות רוקדים. אני שואל אותה אם היא מגיע לפסטיבל הריקוד הקרוב, והיא עונה שהיא תהיה בחו”ל. אבל אני שם לב בעיקר לכך שהיא לא שואלת אותי בחזרה. גברים רבים ממשיכים לשאול עוד שאלה בנקודה הזו, אבל לשאול שאלה נוספת מעידה על נזקקות, משום שהם מביעים בה יותר עניין מכפי שהיא מביעה בהם. אז האופציות שלי היו או ללכת, או ליזום שוב בעצמי את המשך השיחה, ולשלם את המחיר על כך שהשיחה תהיה לא מאוזנת.
איך להתחיל עם בחורה בעבודה - כך תנטרל אפשרות למבוכה
בנקודה הזו אני כבר מבין שהיא לא מביעה עניין רומנטי בי, אבל היות שהייתה לי מטרה להבין מה פשר החסימה הרגשית הזו, החלטתי שאני הולך באומץ ובחזה מורם ישירות לתוך הדחייה. “את יודעת, אני רוצה להזמין אותך להפגש גם מחוץ לרחבת הריקודים.”
“תשמע, אני יודעת שזו הכי קלישאה, אבל אני לא מערבבת את הריקודים עם דברים אחרים”
עכשיו יכולתי לענות את התשובה הצפויה שרוב הגברים היו עונים “ברור, אני מבין לגמרי”. אלא שאז היינו נשארים עם המתח הזה, כי השיחה הייתה מסתיימת עם דחייה של ההצעה שלי, מבלי שניקינו את האווירה, ואז התקשורת בינינו הייתה נשארת כבדה גם בפעמים הבאות שהיינו נפגשים. תשובה נפוצה נוספת בקרב גברים היא נסיון שכנוע “אולי בכל זאת תתני לזה הזדמנות, את לא יכולה לדעת, אין לך מה להפסיד”. מיד אסביר מדוע גם התשובה הזו היא טעות.
כך עניתי לה: “זה קטע, את יודעת, אני דווקא ממש נהנה לראות את כל האקסיות שלי פה ברחבה”. אז מה עשיתי פה? גם עניתי משהו לא צפוי שפירק את המתח, אבל גם לא יצרתי איתה קונפליקט. נסיונות שכנוע יוצרים קונפליקט בינך לבינה, ולרוב מכניסים את הצד השני למגננה. היא הסבירה לי למה היא לא מעוניינת לצאת עם בחור מהריקודים, וזה אפילו לא קשור אליי ספציפית (כפי שמיד תראה בהמשך דבריה). אם אני מבטל את האמירה שלה, ומנסה בכל זאת לשכנע אותה, הפרשנות שלה תהיה שאני מתעלם מהרגשות שלה. אי אפשר לשנות את דעתו של אדם, מבלי שקודם כל הבהרנו לו שאנחנו מבינים את נקודת מבטו. אבל במשפט שלי לא היה שכנוע. אמרתי אותו כשיתוף, ובד בבד נטרלתי את המתח והדרמה סביב ההצעה שלי, כי בין השורות אמרתי שהיא אחת מני רבות, כלומר, לא עשיתי פה משהו יוצא דופן, אלא דבר מקובל, שנשים אחרות דווקא כן נענו לו בעבר.
דבר נוסף חשוב – על הדרך רמזתי במשפט הזה שאנחנו הולכים להפרד. כלומר, במקום להגיד לה “אצלנו זה יהיה שונה”, אני אומר בדיוק הפוך – שכנראה גם היא בסוף תהיה אקסית שלי, אבל שזה בסדר כי אני לא עושה מזה ביג דיל כשאני פוגש את האקסיות אחרי זה.
אני מראה שאני לא בהקשרות אליה, אני לא מפתח ערימות של ציפיות סביב הקשר איתה.
היא אמרה “אני דווקא ממש לא אוהבת את זה. בשבילי הריקוד הוא מקום של מפלט. יצאתי פעם עם מישהו שגם רוקד, נכוויתי מזה, ומאז אנחנו הולכים למועדונים שונים. אני חוסמת את עצמי כשאני רוקדת, אני פשוט לא מאפשרת לעצמי להרגיש משיכה”. זה הסביר לא מעט דברים.
אז אמרתי לה, שוב, משהו שהיא לא ציפתה שאגיד “אז בואי נסכם, שאם אנחנו נפרדים, את לא באה לפה יותר”, ואז היא צחקה.
בסוף אמרתי לה “אז בעצם את דוחה אותי”
היא אמרה “כן”.
אמרתי “וואלה… מעניין, הרבה זמן באמת לא קיבלתי דחייה, זה מרענן, לא זכרתי שזה כזה כיף”. באמת נהניתי מהשיחה איתה, כי בסך הכל יש לנו תקשורת טובה.
מטרת הציון המפורש של הדחייה הייתה לשים את זה על השולחן, לדבר על זה, כי אם אנחנו מדברים על משהו, זה אומר שהוא לגיטימי. הדברים שאנחנו לא מדברים עליהם הם אלו שנתפסים כדרמטיים.
כך הצעתי למישהי לצאת איתי באופן מפורש, היא סירבה, והקשר בינינו לא נפגע כהוא זה. אם כבר, הוא רק התחזק, כי על הדרך צחקנו קצת, ואפילו עקצתי אותה טיפונת, באופן הומוריסטי וחברי, לא בצורה צינית.
אבל ירון, החברים האחרים למשרד יחשבו שזה מוזר
אני רוצה לשאול אותך, לו החברים שלך למשרד היו מגלים שכרגע תרמת 200 שקל לעמותת תנו לחיות לחיות, עדיין היית פוחד שהם יחשבו שזה מוזר? כנראה שלא. להיפך, היית מדבר עם המתרים בטלפון בקול רם, ואולי אפילו לא טורח לצאת מהמשרד. לא היה לך איכפת שאנשים אחרים יישמעו שטרמת הרגע למטרה חשובה.
אבל משום מה, כשאתה פועל למען מטרה חשובה לא פחות, יצירת קשר רומנטי – אתה חושש שאחרים יחשבו שזה מוזר או לא לגיטימי. הסיבה לכך היא שאתה בעצמך חושב שזה מוזר או לא לגיטימי. יותר מזה, אתה לא חושב שמותר לך לעשות צעד כזה, משום שאתה לא לגמרי מאמין שיש לך מה להציע. לו היית מאמין שאתה לחלוטין ראוי לבחורה הזו, שבעצם ההצעה שלך אתה לא עושה טוב רק לעצמך, אלא גם לה, אז לא היית פוחד ממה שאחרים יחשבו. מערכת יחסים זוגית, כשהיא טובה, זה אחד הדברים הכי משמעותיים שיכולים לקרות לבן אדם, גבר או אישה. אני שידכתי לאחותי את בעלה לפני למעלה מעשור, ועד היום היא מודה לי על זה, כי מערכת יחסים טובה עושה אותנו מאושרים. אתה יכול לעשות אישה מאושרת, וכמובן גם את עצמך מאושר. אבל אתה חושב שזה לא לגיטימי. הסיבה לכך היא שאתה לא מאמין שאתה ראוי. לכלבים משוטטים שאתה לא מכיר מותר שיהיה טוב, אבל לך לא. אז כל הפחד שלך סביב להתחיל עם מישהי במשרד נובע מתפיסת הערך העצמי שלך, ולא מכך שזה לא לגיטימי או כן לגיטימי.
אבל יש לי חדשות טובות בשבילך. הפחד הזה נובע מתפיסת הערך העצמי, לא בגלל הערך האמיתי שלך. אין באמת דרך למדוד ערך של בני אדם. אני יודע שאולי אתה קורא את זה ומפקפק בדבריי, או שמיד עולות לך מחשבות כמו “לא נכון, אם הוא מרוויח יותר ממני, או נראה יותר טוב ממני, או חכם יותר ממני, אז הוא יותר שווה ממני”. זה לא נכון, ואני לא אומר את זה כדי לגרום לך להרגיש טוב יותר, אלא כי יש לי הוכחות לכך. מחקרים נעשו ובדקו מי הם האנשים שמרגישים שהם ראויים ושווים, ושתפיסת הערך העצמי שלהם גבוהה. אולי הם באמת יותר חכמים, יפים ועשירים מאתנו. אז בדקו, ומצאו שאין בין כל האנשים האלה שום דבר במשותף, למעט דבר אחד. הדבר היחיד שמשותף להם הוא שכולם מאמינים שהם ראויים. הדבר היחיד שקובע אם אני מרגיש שווה, הוא אם אני מאמין שאני שווה. אין קשר לשום מדד אובייקטיבי. אבל אתה כנראה עדיין לא לגמרי מאמין לי, וזה בסדר. אני אימנתי מאות גברים לאורך השנים, ולא הייתה פעם אחת שמתאמן שישב איתי בקליניקה לא השתכנע שתפיסת הערך העצמי שלו היא סובייקטיבית לחלוטין. לכן, היות שמדובר בתפיסה של ערך, ולא בערך האמיתי שלך, אפשר לשנות את זה. מזמין אותך לקרוא עוד באתר על ערך עצמי ובטחון עצמי, וכמובן שאני זמין בשבילך לייעוץ או אימון. מנסיוני, ניתן להעלות משמעותית את הערך העצמי תוך זמן קצר מאד. אני מאמן בתהליכים קצרים, אצלי אין מתאמנים שנשארים שנים. גם אתה יכול לעבור תהליך קצר, לפתח את הבטחון העצמי שלך, ולהמשך הלאה בחייך מאושר ועצמתי יותר, עם נשים, ועם עצמך.
מלמד דינמיקה רגשית רומנטית, ומלווה גברים ונשים ליצירת מערכות יחסים רומנטיות משמעותיות. מאפשר לאנשים לחוות יותר אהבה, אינטימיות, חופש, ביטוי וחיבור רגשי לבני ובנות המין השני. קראו עוד על הסיפור שלי.