זהו החלק השני בסדרת המאמרים בנושא משמעות החיים. לקריאת חלק 1 לחצו כאן. בסדרת המאמרים הזו אני מסכם ידע ממקורות שונים – מהיהדות והנצרות, מהפילוסופיה המודרנית, ממדעי המח ומהפסיכולוגיה ומיצירות ספרותיות – בנסיון להשיב על השאלה מהי משמעות החיים.
אז מה עושים עכשיו כשהנצרות, והערכים שהיא דגלה בהם, איננה? האם יש לנו צורך בסט ערכים חדש?
הקריסה של הנצרות הובילה את ניטשה לטעון ש”אלוהים מת”, שמודל הערכים השמרני של הדת יתפרק, ובתקווה, אולי, בני אדם יוכלו להמציא לעצמם סט ערכים חדש. למה הוא קיווה שיימצא סט ערכים חדש? למה אנחנו בכלל צריכים ערכים? למעשה, ניטשה ניבא שמותו של אלוהים יוביל לשפיכות דמים נוראית, והאמת היא שהחזון הזה שלו הגשים את עצמו זמן לא רב לאחר מכן, בדמות האידיאולוגיות הטוטליטריות הרצחניות של המאה ה-20 (בעיקר פשיזם וקומוניזם, עליהן נרחיב בהמשך ונסביר למה היותן רציונלית למכביר הובילה לרצחניות שלהן).
הנצרות, ששלטה בכיפה התודעתית במשך אלפי שנים, לא יכולה פשוט להיעלם כלאחר יד, מבלי שיהיו לכך השלכות. אילו השלכות? על פי ניטשה, אנחנו נאבד כיוון, לא נדע לאן ללכת. “לא נדע מה למעלה ומה למטה” הוא כתב. למעלה זה המקום שאליו אתה שואף להגיע, ולמטה זה המקום ממנו אתה רוצה להמנע. אבל בלי הדת לא נדע לזהות אותם. כשמרוצצים את ההנחות הבסיסיות ביותר של מערכת הערכים של אנשים, אז אין יותר למעלה ולמטה.
איך נראים החיים שלנו כשאנחנו לא יודעים מה למעלה ומה למטה? האם זה אומר שהמצב נייטרלי, ושאנחנו יכולים לקבוע לעצמנו מה טוב עבורנו, או שמא זה אומר שנגזר עלינו להיות במצב תמידי של סבל?
ניטשה טען שהשאיפה המתמדת למעלה זה הדבר שהופך את החיים לראויים ושווים את הסבל שמלווה בהם. כך שבלי סולם ערכים, הדבר שאתה נשאר איתו הוא רק הסבל, בלי ההצדקה עבורו, וזה מוביל אנשים לניהיליזם. לפיכך ניהילזם הוא לא הקונטרה האידיאולגית לדוגמטיות הנוצרית, אלא התוצאה ההגיונית והבלתי נמנעת מסוג החשיבה שהנצרות יצרה.
אבדן הדת הוא גם אבדן של כל הרעיונות עליה היא מבוססת
מסקנה אחת שמתבקשת ממה שניטשה אומר היא שאם אתה רוצה לחיות ולא רק לסבול, אתה צריך למצוא איזושהי משמעות לחיים שלך, איזשהו “למעלה” לשאוף אליו, ואיזשהו “למטה” שאתה רוצה להמנע ממנו (ולפעמים זה אפילו יותר חשוב). פרויד טען שמצב ברירת המחדל של בני אדם הוא רצון לחיות, שאתה חייב לעבור פגיעה כלשהי על מנת לסבול ממחלה נפשית. האקזיסטנציאליסטים אומרים, מנגד, אולי המצב הבסיסי של בני אדם הוא סבל וניהיליזם, ועלינו ליצור משהו על מנת להתנגד לזה או להתעלות מעל זה, כדי שהחיים יהיו נסבלים. אם אבדן הדת הוביל לתוצאות כל כך הרסניות, אולי זה לא רק משום שלא היו כעת לבני אדם סט של ערכים לפעול לפיהם, אלא אולי משום שסט הערכים שהדת הצליחה לנסח נגזר ממשהו הרבה יותר עמוק שקיים בטבע שלנו, בביולוגיה שלנו.
מה שקרה בסוף המאה ה-19 הוא לא רק אבדן הדת, אלא אבדן הרעיונות שעליה היא מבוססת, שהם הרבה יותר עתיקים. הם עתיקים לפחות כמו התרבות הכתובה, אבל ייתכן שאפילו הרבה יותר מזה. ישנן תרבויות בנות 25 אלף שנה, כמו האבוריג’ינים באוסטרליה, שלא השתנו בכלל עד היום, מה שאומר שמה שהתרבות שלהם נשענת עליו התקיים הרבה לפני שהיה כתב. כך שההתרחקות מהרעיונות האלה עשויה להיות יותר מרק אבדן הדת, אלא התנתקות מהביולוגיה. ייתכן שהסיבה לתחושת ניהיליזם ודכאון היא הליכה נגד הטבע שלנו, כלומר, ייתכן שתחושת משמעות היא אינסטינקטיבית, ואם אנחנו לא מאפשרים לעצמנו לפעול בהתאם לאינסטינקט הזה, אז אנחנו מדכאים את עצמנו וחשים חוסר משמעות. ג’ורדן פטרסון אומר שלדעתו זו הסיבה שקשה להבחין בין אדם ניהיליסט (כפי שאפשר לטעון לגבי המתאמן שאחראי לציטוט לעיל), לבין אדם חולה נפשית (כפי שחלק מהפסיכיאטרים שלו הגדירו אותו).
אז מה בטבע שלנו דכאנו בכך שהתרחקנו מהרעיונות שבבסיס הדת? מרטין היידיגר (מאה 20) טען שחלק בסיסי מההוויה שלנו בעולם הוא דאגה (care). איכפת לנו מדברים שקורים סביבנו, יש לנו קשר רגשי לעולם. כלומר, בכל אינטראקציה שלנו עם העולם עומד בבסיסה רגש, דאגה, איכפתיות. ברגע שאדם מפסיק להרגיש דאגה כלפי דברים, מפסיק להיות לו איכפת – הוא בבעיה. כי אם מפסיק להיות לך איכפת, אתה עדיין ממשיך לסבול. כך שעל מנת לחיות בצורה בריאה אתה צריך שהדאגה שלך לעולם תאזן את הסבל הקיומי. כשקורה דבר שמסב לנו סבל רב, השאלה שאנו שואלים היא למה זה קורה, למה העולם צריך להיות כל כך אכזר. למה המציאות שלנו בנויה כך? אנחנו צריכים תשובה לזה. הדת סיפקה לנו תשובה, אבל לא מספיק יסודית. כעת עלינו לבדוק האם אנחנו יכולים לקבוע לעצמנו מה ערכי בעינינו.
בחלק 3 נסכם את מה שנאמר עד כה דרך הסיפור המבריק של דוסטוייבסקי – האינקויזיטור הגדול, ונעסוק בשאלה – האם אנחנו צריכים חופש בחירה כדי לחיות חיים משמעותיים, או שעדיף לנו שיקבעו עבורנו לאן ללכת?
מלמד דינמיקה רגשית רומנטית, ומלווה גברים ונשים ליצירת מערכות יחסים רומנטיות משמעותיות. מאפשר לאנשים לחוות יותר אהבה, אינטימיות, חופש, ביטוי וחיבור רגשי לבני ובנות המין השני. קראו עוד על הסיפור שלי.
קבלי ארבעה שיעורי חובה פוקחי עיניים על יצירת קשר עם גבר - במתנה
- הטעות שמשאירה את הקשר ביניכם חברי בלבד, ולא רומנטי.
- האם את מתבלבלת בין להיות קשה להשגה, לבין להיות אדישה עד כדי ייאוש המחזר?
- את אישה שווה ומהממת, אבל האם את מוכרת את עצמך בזול? או - מדוע הוא נעלם אחרי דייט אחד?
- אתרי הכרויות - מתקשורת קשה ומתאמצת, לתקשורת מהנה ונינוחה שמאפשרת לך להרגיש מחוזרת.