יש גברים ששונאים את העובדה שהם נמשכים לנשים
הפילוסוף ארתור שופנהאואר אמר על מיניות שיש לה את הכח לשבש את כל החברה, ותיאר אותה כ”מטרה העליונה של כל מאמץ אנושי”, ושהיא “שד מרושע ששואף להסית, לבלבל ולמוטט את הכל”.
שופנהאואר עצמו מעולם לא היה ידוע כפתיין, ולמעשה ניכר מכתביו שהוא די שנא נשים. ייתכן שהדחיות המרובות שספג גרמו לו לימים לקשור את התשוקה המינית להשפלה, כפי שכותב ארווין יאלום. ממה שאני רואה בקרב הגברים אצלי בקליניקה, ארתור שופנהאואר הוא לא היחיד עם תפיסה כזו לגבי מיניות. אכן, הרבה גברים נפגעו כה עמוקות מנשים לאורך חייהם, שהם שונאים את העובדה שהם נמשכים אליהן כל כך.
בושה כלפי מיניות גורמת לתפיסה מעוותת שלה
הנטייה הזו מודגשת עוד יותר על רקע הקישור, הגלוי והסמוי, דרך המסרים בתקשורת, של מיניות גברית לאלימות. הקונטקסט היחידי שבו מדברים על מיניות אצל גברים הוא אלים. אסור, חלילה, לדבר על העונג של מיניות. אנחנו מסוגלים להכיל על מרקע הטלוויזיה בסלון שלנו, בעודנו צופים בו עם בני הזוג שלנו ובני המשפחה שלנו – רק מסרים על אלימות, גם אם הם קשים ביותר. אבל בחברה שלנו להיות מסוגלים לדון בעונג העצום שטמון במיניות, על אף שזו החוויה הרווחת ביחס למיניות, זה טאבו.
אני לא אומר שעכשיו אנחנו צריכים לדון בפנטזיות המיניות שלנו סביב שולחן השבת. אני פשוט מצביע על התופעה הזו כדבר שלדעתי גורם לכך שיש גברים (לא כולם, ויש גם נשים כאלה) – שמתביישים מאד מיניות שלהם, עד כדי שהם מפתחים ביחס אליה רעיונות מעוותים לחלוטין.
מיניות שמבוטאת באלימות לא נובעת כתוצאה מדיכוי לא מספק
דיכוי כלפי מיניות חל על כולם, גברים ונשים. מיניות, כמו אגרסיביות, כמו דחפים אחרים שלנו, צריכה להיות מרוסנת ובשליטה שלנו. אבל יש הבדל בין לשלוט עליה לבין לדכא אותה. מיניות צריכה לעבור אינטגרציה בריאה לתוך תפיסת העצמי שלנו כך שנוכל לשלב אותה באופן ראוי בחברה. בימינו זה כמעט פשע להגיד את זה, שיש מקום להביע ולבטא מיניות בחברה שלנו. בעיניי, אגב, לפחות בחוגים הליברליים, זה הרבה יותר לגיטימי לצאת במסרים שמעודדים נשים להתחבר ולבטא את המיניות שלהן, מאשר לעודד גברים. לדעתי, זה נובע משום שלעודד גברים לבטא את המיניות שלהם נתפס אוטומטית אצלנו כלגיטימציה לתת להם לפגוע.
נתבקשתי פעם על ידי מערכת של עיתון ידוע בארץ לכתוב מאמר לגברים, וכתבתי שם שעליהם לבטא את המיניות שלהם, והעורכת פסלה את המאמר מפני שהיא “לא יכולה לקחת אחריות אם נער יקרא את זה ויפגע במישהי”. אז בעוד שבאותו עיתון בדיוק, לכתוב לנשים את אותו משפט זה סופר לגיטימי, לגברים זה מסוכן.
האבסורד פה הוא שזה בדיוק הפוך. המשפט הזה של העורכת משקף, לדעתי, עד כמה הקונספט של חינוך מיני שגוי, ופונה בעיקר לנשים וילדות, תוך התעלמות מוחלטת וחוסר הבנה כואב באיך מיניות גברים עובדת.
מיניות שמבוטאת באופן אלים נובעת כתוצאה מדיכוי, לא משום שלא מדכאים מספיק. כל חלק שאנחנו מדכאים בתוכנו מוצא בסופו של דבר את הדרך החוצה באופן עקיף ומעוות.
מה שצריך ללמד גברים, ואת זה אני מנסה לעשות בשבע השנים האחרונות, זה לבטא את המיניות שלהם באופן הולם. לפלרטט, לאהוב נשים, לחבק, לגעת, לענג ולחוות עונג, להרעיף עליהן מחמאות, להגיד להן כמה הן יפות (כשגבר אומר לאישה שהוא יפה, הוא לא אומר את זה במנותק מהמיניות שלה, זו לא מחמאה אפלטונית). המון מתאמנים שלי לא מעזים להחמיא לנשים כי הם פוחדים שיחשבו שהם סוטים, ממש ככה. אז אני לא מתעלם מהעובדה שמחמאה שאינה במקום, שאינה מוגשת כראוי, עלולה לא רק שלא להחמיא, אלא להיות לא נעימה. זה רק מדגיש את העובדה שצריך ללמוד לעשות את זה *נכון*, לא שצריך להמנע מזה כליל. כמעט כל דבר טוב יכול להיעשות בצורה מזיקה. אבל אנחנו לא נמנעים מלעשות דברים טובים מחשש שהם יהיו מזיקים, אלא אנחנו עושים אותם, פשוט בתשומת לב רבה יותר.
אגרסיביות היא כמו מקדחה, צריך להשתמש בה, אבל בזהירות
אחת האנלוגיות שאני אוהב שקראתי בספר “the upside of your dark side” היא של הסכין מפלסטיק לעומת המקדחה. כשאתה רוצה לחתוך עוגה עם סכין פלסטיק, אתה לא תהסס או תפחד לפני שתחתוך את העוגה, כי אין פה שום סכנה. אתה לא יכול לחתוך את עצמך, ואתה גם לא תזיק לעוגה. אבל כשאתה בא לקדוח חור בקיר, אתה לא תעשה את זה כלאחר יד כמו כשאתה חותך עוגה עם סכין פלסטיק. כנראה שאתה תהיה קצת יותר זהיר, וזה אומר שהרגש שיעלה בך הוא פחד. אבל העובדה שאתה חש פחד לא מתפרשת אצלך כסימן לכך שאתה צריך להמנע כליל מלקדוח את החור. הפחד מסמן לך שאתה צריך לעשות זאת ביותר תשומת לב. אתה תשים לב היטב היכן אתה מניח את הבורג של המקדחה, אתה תעמוד יציב, ותפנה את כל הקשב שלך לנקודה בקיר שבה אתה רוצה לקדוח.
נראה לי שהאנלוגיה ברורה. עלינו לעזור לגברים לרתום את המיניות ואת האגרסיביות שלהם לדברים טובים. המיניות והאגרסיביות הגברית הן נחוצות בעולם. אין דבר אחד טוב בעולם שלנו שלא נולד כתוצאה מאינטגרציה בריאה של מיניות ואגרסיביות לתוך המרקם החברתי שלנו. כך גם זוגיות טובה חייבת להכיל בתוכה בצורה בריאה מיניות ואגרסיביות. אתה כגבר צריך ללמוד לתעל את המיניות שלך לתקשורת עם נשים אם אתה רוצה ליצור איתן חיבור. לא ראיתי מעולם, ואימנתי כבר מאות גברים, גבר שהמיניות שלו מדוכאת וקבורה תחת שכבות של בושה ואשמה שנתפס כמושך בעיניי נשים, ושהצליח ליצור זוגיות אוהבת ומשמעותית.
מלמד דינמיקה רגשית רומנטית, ומלווה גברים ונשים ליצירת מערכות יחסים רומנטיות משמעותיות. מאפשר לאנשים לחוות יותר אהבה, אינטימיות, חופש, ביטוי וחיבור רגשי לבני ובנות המין השני. קראו עוד על הסיפור שלי.
