למה גברים נוירוטים לא נתפסים במושכים בעיניי נשים? מה זה בכלל נוירוטיות? ולמה גברים שנמצאים בסטטוס גבוה מדורגים נמוך בנוירוטיות?
מה היא נוירוטיות?
נוירוטיות היא אחת מחמש תכונות האופי הבסיסיות. מה הכוונה חמש תכונות בסיסיות? אחד המודלים למיפוי תכונות אישיות של בני אדם הוא מודל חמש התכונות הגדולות – נוירוטיות (neuroticism), מוחצנות (extraversion), נעימות (agreeableness), מצפוניות (conscientiousness), פתיחות מחשבתית (openness to experience).
איך המודל נוצר ולמה דווקא חמש תכונות? מדענים עברו על כמה שיותר שמות תואר במילון שיכולים לתאר בני אדם, ואז נתנו לאנשים לתאר את עצמם על בסיס המילים האלה. מה שראו הוא שאנשים שדירגו את עצמם גבוה (בסולם של 1-7) כחברותיים, נטו בסבירות מאד גבוהה לדרג את עצמם גבוה כשמחים, ואלו שדירגו את עצמם נמוך באחד, דירגו את עצמם נמוך גם בשני. כך נוצר מימד אחד, והוא שמחה, שנקרא גם מוחצנות. אנשים שדירגו את עצמם גבוה בחרדתיות, דירגו את עצמם גבוה גם בעצבות. מסתבר שרגשות שליליים דבקים יחדיו (עצבות, כעס, פחד, בדידות, מרירות, תסכול). למימד הזה קוראים נוירוטיות. כלומר, אם אני מדרג את עצמי גבוה באחד, אני בסבירות גבוהה אדרג את עצמי גבוה באחר, ולכן אפשר להגדיר אדם שבאופן כללי נוטה להרגיש רגשות לא נעימים כנוירוטי.
להיות נוירוטי זה לא בהכרח רע
דבר שחשוב להבין לגבי חמש התכונות האלה הוא שהפיזור שלהן באוכלוסייה הוא נורמלי (עקומת פעמון). כלומר, כל תכונה היא סקאלה, ואנשים יכולים להיות ממוקמים בכל נקודה בסקאלה. רוב האנשים מדורגים במרכז. הסיבה לכך שהרוב מדורגים במרכז היא משום שהמציאות החברתית שלנו היא כזו שרוב הסיטואציות דורשות מאתנו להפגין מידה זהה של נוירוטיות ושל שאננות (כשנוירוטיות זו תגובתיות גבוהה לגירויים שעשויים להוות סכנה, ושאננות זו תגובתיות נמוכה לגירויים האלה). ככל שאנשים ממוקמים יותר בקיצון לכיוון אחד או אחר, הם פחות מתאימים לרוב הסיטואציות החברתיות, אבל מתאימים מאד לנישה מאד ספציפית של סיטואציות שבהן הם יכולים לבלוט. סיטואציה שבה אין כמעט הבדלים בין אנשים היא כאשר אנחנו רואים נחש – כל בן אדם יקפוץ, גם אם לאחר מכן הוא יגלה שזה רק צינור שזרוק על הרצפה. הסיבה לכך היא שאבולוציונית עדיף להשקיע את האנרגיה בלפחוד לחינם ולקפוץ, מאשר לחסוך אותה, ואולי, אחת לכמה מקרים כאלה, לטעות ולמות על ידי נחש. אבל רוב הסיטואציות החברתיות הן יותר מורכביות ולא בוליאניות כמו תגובה לנחש. כך שלכל נקודה על פני הסקאלה יש יתרונות וחסרונות, ולכן יש מנעד בתכונות האלה באוכלוסייה, כי אין יתרון אבולוציוני מובהק לאף אחד מהמיקומים, בניגוד, למשל, להעדפה למתוק. כל בני האדם אוהבים מתוק, כי מי שלא פיתח העדפה למתוק לא שרד. אבל המורכבות של הסביבה החברתית שבני אדם התפתחו בה היא כה רבה, שבתכונות מסויימות הברירה הטבעית לא יכלה להעדיף נטייה אחת על האחרת.
כך למשל, אנשים שמדורגים גבוה בנעימות (agreeableness) הרבה יותר מתאימים להיות מטפלים, במיוחד מטפלים בילדים קטנים. כי ילד קטן, במיוחד תינוק בחדשיו הראשונים, הוא תמיד צודק. אי אפשר לנהל איתו משא ומתן. אם הוא בוכה, נותנים לו את מה שהוא צריך. אז אדם שיבצע את התפקיד הזה היטב הוא אדם שרגיש מאד לזולת, ושכאב של האחר מפעיל אותו מאד מהר ובאופן מאד חזק, כך שסף הגירוי שהזולת צריך להרגיש על מנת להפעיל את המטפל הוא מאד נמוך. אנשים שגבוהים בנעימות יזהו כאשר אדם במצוקה ויגיבו למצוקה שלו לפני שאדם שנמוך בתכונה הזו יזהה ויגיב. החסרון בלהיות גבוהה בתכונה הזו הוא שאתה שם את הצרכים של אחרים לפני הצרכים שלך, ואתה בסבירות גבוהה יותר להיות מנוצל על ידי אחרים, ולהירמס על ידם. אתה גם תתקשה לנהל משא ומתן ולבקש את השכר שאתה חושב שמגיע לך. אנשים בצד השני של הסקאלה של נעימות יהיו נכונים יותר להתעמת. זה אומר שיהיה להם קל יותר להציב גבולות, הם יהיו טובים יותר במשא ומתן ובמכירות, הם תחרותיים יותר, ויתאימו יותר למשרות ניהוליות בכירות. החסרון הוא שהם גם בסיכון גבוה יותר להכנס לכלא, משום שהם נוטים לא להתיישר לפי נורמות, אלא לפעול בהתאם לרצון האישי שלהם, ובאופן כללי אנשים פחות יאהבו אותם.
אז מה לגבי נוירוטיות, והנגזרת שלה – חרדתיות? גם פה, יש יתרונות על המצאות בכל מקום בסקאלה. אם אני נוטה להיות אמיץ, ולחקור את העולם כאשר אני מזהה שטח שלא גיליתי עדיין – אז אני מגדיל את הסיכוי שלי להיות חלוץ, להיות הראשון שמגלה דברים חדשים, ולנצל הזדמנויות. זו אסטרטגיה של סיכון גבוה ותגמול גבוה. אם, לעומת זאת, אני מאד רגיש לסכנות, או לגירויים שמפחידים, אז הסיכוי שאני איחשף לפגיעה הוא נמוך. יחד עם זה, אני גם לא אהיה מסוגל לקחת סיכונים מחושבים, וזה דבר הכרחי על מנת לשגשג בעולם. מרכיב של חוסר וודאות הוא חלק בלתי נפרד מהקיום שלנו, והדרך להתמודד איתו היא לא להמנע ממנו לחלוטין, אלא לקחת סיכונים שאני יכול לעמוד בהם. אם אני נוירוטי, היכולת שלי לעמוד בסיכונים מבחינה רגשית היא מאד נמוכה, עד כדי שאני לא אוכל כלל לתפקד. אז לאנשים נוירוטים מתאימה סביבת עבודה עם מעט מאד סטרס, וכמה שיותר יציבות וביטחון. לנהל עסק עצמאי, למשל, זה לא דבר מומלץ לאנשים נוירוטיים.
אז ירון, אם יש יתרון לכל נקודה בסקאלה של נוירוטיות וחרדתיות, למה נשים לא נמשכות לגברים שמדורגים גבוה על הסאלה הזו?
שתי סיבות, שתיהן לא סימפטיות במיוחד, ואפילו קצת אכזריות: 1. עולם ההיכרויות המודרני לא מותאם לאנשים שמאד חרדים ממפגשים עם אנשים חדשים וזרים. כל בני האדם מחווטים להתייחס בחשדנות מסויימת כלפי אנשים זרים (אם כי מי שמדורג גבוה במוחצנות יהיה יותר פתוח למפגשים כאלה), אבל לאנשים עם חרדה חברתית מפגשים כאלה מעלים את הסטרס לרמות שלא מאפשרות לתפקד.
2. כולנו צאצאים של יותר אמהות מאבות. כלומר, לאורך ההיסטוריה האנושית היו יותר נשים שהזדווגו מגברים שהזדווגו. כי בסביבה השבטית הזכר שהיה בראש ההיררכייה היה מזדווג עם כל הנשים, והזכרים שהיו בתחתית, לא היו מזדווגים כלל. כך שכל אישה עדיין הייתה מביאה צאצאים, אבל לא כל זכר. מספיק להניח שבממוצע כל אישה הביאה צאצא אחד, וכל גבר שהזדווג הביא 2, זה אומר שחצי מהגברים הביאו אפס. כך היה לאורך רוב שנות ההאבולוציה האנושית, ולכן כולנו צאצאים להרבה פחות אבות מאמהות. גם היום נשים נוטות למצוא בן זוג שהוא בסטטוס שלהן או מעליהן. במובן הזה, התרבות המונוגמית שאנחנו חיים בה מיטיבה דווקא עם הגברים בסטטוס נמוך, אחרת היה להם הרבה יותר קשה למצוא בת זוג.
מה מאפיין אנשים בסטטוס גבוה? התנהגות הפוכה מנוירוטיות. כלומר, הם יותר דומים להתנהגות של ג’יימס בונד – לא מגיבים לסביבה, אלא אם הם חייבים. הסיבה לכך היא שהם בראש הפירמידה, וזה אומר שהסביבה שלהם יציבה, בטוחה, והם לא בסכנה, אז מערכת העצבים שלהם פועלת בהתאם. אנשים מגיבים אליהם יותר משהם מגיבים לאחרים. הסביבה של אנשים בתחתית הפירמידה, לעומת זאת, היא הרבה יותר מסוכנת וכיאוטית, ולכן זה הגיוני ורצוי שהם יהיו יותר נוירוטיים. מהסיבה הזו, גבר שמשדר עצבנות ופחד מתפרש אצל בחורה כבעל סטטוס נמוך, ולכן ישנו סיכוי נמוך יותר שהיא תמשך אליו.
אז מה התקווה שאתה מציע לגברים האלה? נשמע שנחרץ דינם לא להיות בזוגיות
1. דבר אחד שאפשר לפתח בצורה נהדרת זה אומץ. לגרום לאנשים להפסיק לפחוד זה קשה, אבל לגרום להם להיות אמיצים זה יותר קל, וגם יותר תורם לביטחון העצמי ולתחושת הרווחה שלהם. אומץ מפתחים על ידי חשיפה הדרגתית לגירוי שמפחיד אותי, ואת זה מתרגלים במסגרת אימון.
2. דבר נוסף שאפשר ללמוד לעשות, הוא לשלוט על המחשבות שלנו, במקום שהן ישלטו בנו. מקור החרדה לעתים קרובות הוא במחשבות שלנו, אז טיפול במחשבות עוקר את הבעיה מהשורש.
3. תרגול תרגול תרגול. לתרגל מיומנויות של תקשורת ויצירת שיחה במסגרת הקבוצה עד שהכלים החדשים שתרכוש יוטמעו היטב.
מלמד דינמיקה רגשית רומנטית, ומלווה גברים ונשים ליצירת מערכות יחסים רומנטיות משמעותיות. מאפשר לאנשים לחוות יותר אהבה, אינטימיות, חופש, ביטוי וחיבור רגשי לבני ובנות המין השני. קראו עוד על הסיפור שלי.