אנחנו, בני האדם, התפתחנו במשך רוב האבולוציה שלנו בסביבה שבטית, עד המהפכה החקלאית אי שם לפני כעשרת אלפים שנה, שזה זמן זניח במונחים אבולוציוניים. זה אומר שהחיווט הרגשי-פסיכולוגי שלנו התעצב בסביבה שבה כל חיינו פגשנו כ-100 איש בסך הכל, שזה הגודל הסטנדרטי של שבט בזמנו. בסביבה כזו, הייתה חשיבות קריטית לבחירה נכונה של אישה טרם הפגנה חשופה של כוונותיך כלפיה. זאת משום שדחייה של אישה את הגבר, הייתה בסבירות גבוהה קוטעת את השושלת הגנטית של אותו גבר בו במקום. הרי הסיכוי שגבר שחווה דחייה מאישה אחת בשבט, יוכל לחזר בהצלחה אחריי חברות שלה או אפסי. מה ששאר הנשים בשבט תחשובנה הוא "אם היא לא רצתה אותו, למה שאני ארצה אותו"; מה גם שאף אישה לא אוהבת להרגיש שהיא אופצייה ב'.
תופעה זו של הקטנה דרמטית של סיכויי ההצלחה עם בחורה לאחר שחברתה דחתה אותך קיימת עד היום. צדו השני של המטבע הזה הוא שכאשר הולך לך עם מישהי אחת, יהיה לך הרבה יותר קל גם עם היתר. זה נקרא Preselection, הבחרות מוקדמת, בתרגום חופשי. נשים סומכות על חברותיהן הנשים באשר לבחירתן בגברים, גם אם לא במודע. לכן, אם כבר נבחרת על ידי אישה אחת, גם החברות שלה ימצאו בך חן, וייטו לחשוק בך. יחד עם זאת, כאשר מישהי אחת כבר דחתה אותך, הסיכוי שחברות שלה יחשבו אחרת ממנה הוא נמוך מאד. לכן, כל עוד חיינו בשבט, הפחד מדחייה היה מוצדק, ונועד למנוע מאתנו טעות פטאלית שתמנע ממך להתרבות. לכן התגובה הפיזית שלך לפחד הזה כל כך חזקה, שיתוק שלפעמים נדמה שאין דרך לגבור אליו- כי זה באמת פחד ממוות- מוות תורשתי.
