יש לי חדשות- נשים לא עשויות מחרסינה, ואנחנו הגברים לא פילים. גם בנשים וגם בגברים מתועררים רגשות מכל הסוגים לרבות כעס, ואגרסיביות זו תכונה טבעית שקיימת בכולנו. למעשה, לאגרסיביות יש חשיבות מכרעת להשרדות שלנו. זהו רגש חיוני לקיום שלנו, שכן הוא מתעורר ברגעים שבהם אנחנו חשים מאויימים, או שנכס קריטי לנו מועד להלקח מאתנו (חפץ או אדם). אגרסיביות זה רגש שעולה כשאנחנו לא בטוחים במקום שלנו, וחושבים שאנחנו צריכים לשמור עליו, או כשאנחנו חשים מותקפים, וצריכים להגן על עצמינו. אין ספק שיש לאגרסיביות מקום בחיינו, ואל לנו לבייש את עצמנו או להאשים את עצמנו בה.

אף על פי כן, אנחנו הגברים נוטים להתייחס לנשים לעתים כמו אל ילדות קטנות ומסכנות שצריך לשמור עליהן. אם הן מבטאות את כעסן כלפינו עלינו לספוג ולהבליג, או להכיל, אבל כאשר אנחנו כועסים, אל לנו חלילה לבטא גם אנחנו את כעסנו. כאשר אתה באופן עקבי לא חושף את רגשותייך ה"אפלים" אתה בהכרח לא מאפשר לאישה שאתך לסמוך עליך. למעשה, ככל שתקדים להראות שיש בך מקום לכל הספקטרום של הרגשות, כך תיצור חיבור מהיר יותר עם הגברת. תאר לעצמך שאתה נמצא בחברת אדם שלעולם לא מראה אף ביטוי של אגרסיביות. תמיד נראה שמח. האם היית בטוח באדם כזה? האם היית מרגיש שאתה יכול לסמוך עליו?

חשוב לי לציין שביטוי לאגרסיביות ולכעס אין פירושו אלימות. לצורך העניין, עצם היכולת שלך לתקשר במילים את העובדה שאתה כועס בכך שאתה פשוט אומר "אני כועס עכשיו", כבר יוצרת מרחב הרבה יותר פתוח ואינטימי ביניכם. כשאישה יודעת שאתה תגיד לה כאשר יש משהו שלא מוצא חן בעיניך, ולא תסתיר ממנה, היא בוטחת בך יותר.