כמאמן אני מזהה הרבה עיוותים קוגניטיביים שאנשים עושים כדי להסביר תופעות שקורות בחייהם, הרומנטיים ובכלל. הצורך שלנו להסביר למה דברים קורים לנו, גם כשאין לנו ראיות והוכחות, מוביל אותנו להסיק מסקנות שגויות, ולראות סימנים היכן שהם לא נמצאים. במאמר זה אסביר על אשליות, ממה הן נובעות, ולמה חשוב להכיר אותן.
כשאנשים אמינים נותנים עדויות שקריות
באירוע יוצא דופן, עדויות על כלי טיס משונה בשמי ניו אינגלנד החלו לצוץ. עשרות אלפי אנשים העידו כי ראו את כלי הטיס, כולל שוטרים, שופטים, ואנשים מכובדים מהקהילה. התקשורת דיווחה על העדויות האלה, מה שהוביל להפצה רחבה אף יותר של השמועה. הממשלה החלה לבקש לחקור את הכלי ולגלות את סודותיו הטכנולוגיים. נאסא נרתמה נרתמה למשימה אף היא. זה אינו סיפור על צלחת מעופפת, אלא המתיחה הגדולה של ספינת האוויר בשנת 1909. אנשים חשבו שהם ראו את כלי הטיס הראשון אי פעם. אלא שהסתבר שזו הייתה רק מתיחה שהופצה על ידי פלוני בשם וואלאס טילינגסט ממסצ’וסטס. הסיפור היה אפשרי בעקבות ההמצאה שהופיעה שש שנים לפני כן של האחים רייט. הם הצליחו בבניית כלי הטיס הראשון בשנת 1903, אך בשנת 1909 כלי הטיס שלהם היה רחוק מלאפשר טיסה ממושכת בגובה רב בשמים.
אלכס רנדל, שהיה נחשב בזמנו למומחה לאווירונאוטיקה, רואיין על ידי עיתנואי, וזה מה שהוא אמר: “ראיתי לא רק את האורות של ספינת האוויר, אלא גם את השלדה בבהירות, והיא נראיתה בגודל חריג. מוטת הכנפיים הייתה כ-70 רגל, ואורך הגוף מזנב לפרופלור היה כ-40 רגל. יכולתי לשמוע היטב את רעש המנועים, ומפיצוצי הבוכנה, הייתי אומר שמדובר במנוע של 6 או 8 בוכנות.”
אנחנו יודעים שלא היו מטוסים שטסו בשמי ניו-אינגלנד ב-1909. אז מה קורה פה? איך ייתכן שהיו כל כך הרבה עדויות מאנשים אמינים, לכאורה, על כלי טיס שהם נשבעים שראו בשמיים? עד כדי כך שהם בודים פרטים מדויקים מדימיונם?
מה שקרה פה, לפי המושג הפסיכולוגי, הוא אשליה, דלוזיה. אשליה היא אמונה מקובעת, שאינה משתנה גם בפני ראייה סותרת שאינה משתמעת לשני פנים. הנטייה לייצר אשליות נחשבת סימפטום של מחלה נפשית, בפרט סכיזופרניה.
אבל במציאות, אשליות מתרחשות על פני ספקטרום, כשסיכוזפרניה נמצאת על הקצה של הסקאלה הזו. גם אנשים בריאים בנפשם יכולים לחוות רמה מסוימת של אשליות או הרהורי שווא.
אשליה היא תוצאה של בחינת מציאות פגומה, ונובעת מהנטייה שלנו לקפוץ למסקנות, ומהרצון הכה חזק שלנו, הכפייתי אפילו, למצוא הסברים לאירועים שמתרחשים סביבנו, כי המח שלנו פשוט לא מסוגל לסבול פערים, או דיסוננס קוגניטיבי. (לכן אנחנו מעריכים יותר דברים שהם קשים להשגה, כי אם התאמצנו עבור משהו, אנחנו מעלים את *תפיסת* הערך שלו כדי שיהיה שווה את המאמץ, אחרת ישנו דיסוננס, ואם יש דיסוננס זה אומר שהיינו פראיירים, רעיון שאף אחד מאתנו לא יכול לחיות איתו בשקט. קישור לראיון שלי עם דן אריאלי בו הוא מסביר על דיסוננס קוגניטיבי ולמה כדאי לשחק קשה להשגה – בתגובה)
סוגי אשליות
ישנן אשליות שונות. למשל, אשליות פרנואידיות, כשאנחנו מאמינים שאנשים קושרים קשר נגדנו. אנחנו רואים דפוס פעולה שהוא מנוגד לאינטרס שלנו איפשהו שם בחוץ.
ישנן גם אשליות גרנדיוזיות. אלו הן אמונות על היכולות שלנו. לכולנו יש נטייה לבצע הערכת יתר של של היכולת שלנו. אשליות גרנדיוזיות לוקחות את הנטייה הטבעית הזו שלב אחד קדימה.
ישנה אשליית העצמה אישית, כמו למשל כשמישהו מאמין שיש לו את היכולת לעוף, או לרפא אנשים בעזרת כח המחשבה.
ישנן אשליות של חוסר ישע, שמאפיינות אנשים עם דכאון חמור. התגלמות מרתקת לסוג האשליה הזו היא האמונה שאדם עצמו מת. אנשים עם דכאון עמוק עלולים לפעמים להאמין שהם מתים. זו הדרך היחידה שבה הם יכולים להסביר את התחושות הגופניות שלהם.
אבל אשליות יכולות להשפיע על יותר מאדם אחד בו-זמנית. ישנן אשליות שמשפיעות על מספר אנשים בו-זמנית.
למשל, אשלייה שנקראת “folie a deux” (בצרפתית), מתרחשת בין שני אנשים כאשר ישנו אדם דומיננטי יותר ואדם מושפע וכנוע יותר. האדם הדומיננטי הוא האדם עם האשליה המקובעת, אצלו היא נוצרת. האדם הכנוע הוא המקבל של האשליה. סוג אשליה כזו יכול להופיע למשל בין הורים לילדים, אבל גם בקרב מבוגרים, כמו למשל במערכות יחסים עם נרקיסיסטים או פסיכופתים. בן הזוג של הנרקיסיסט מדווח על כך שהוא מתחיל לפקפק בעצמו ובשיפוט המציאות שלו, כי הפרטנר שלו כל כך כריזמטי ומשכנע. התופעה הזו נקראת גם gaslighting, מהמחזה gaslight על אישה שבעלה עושה עליה מניפולציות שגורמות לה לאט לאט לחשוב שהיא הופכת למשוגעת, למרות שהיא לא. (מצרף בתגובה סרטון ומאמר על נרקיסיזם)
הדבר נוטה להתרחש כאשר שני האנשים נמצאים בבידוד, כלומר מנותקים מאנשים אחרים. אחד המאפיינים של אדם שנמצא במערכת יחסים עם נרקיסיסט הוא שהוא מתחיל לבודד את עצמו מהעולם (בגלל סיבות אחרות, בין השאר כי הנרקיסיסט עושה רושם כל כך טוב על הסובבים, כך שהפרטנר המתוסכל מרגיש שאף אחד לא מבין למה לא טוב לו).
כשמדובר באשליה שמשפיע על כמה פרטים, כ-5-6, אבל עדיין לא המונים, הדבר נקרא אשליה קבוצתית, ולרוב בקבוצה יש דמות אחת טוטליטרית וכריזמטית שמשפיעה על כל השאר, כמו בכת, או במשפחה עם הורה מאד סמכותני. לכולנו יש נטייה לעשות זאת, להכניע את הרצון שלנו בפני מנהיג כריזמטי וללכת אחרי המנהיג כאשר המנהיג הזה הוא אדם שאנחנו מאמינים בו.
אשליית המונים
סוג נוסף של אשליה הוא אשליית המונים, וגם פה יש כמה סוגים. סוג אחד הוא אשלייה שנובעת מפחד קולקטיבי מפני איום משותף. קל מאד ליצור פאניקה קולקטיבית כזו משום שאנחנו מחווטים להגיב בקונפורמיות בהתאם לתגובת ההמון. אם יש המון שנס בבהלה, אנחנו ננוס איתו. ציד המכשפות הוא דוגמה קלאסית לאשליה כזו, שהצליחה לעורר חרדה בקרב אוכלוסייה שלמה מפני איום לא אמיתי בדמות מכשפות. האשליה התעצמה כאשר מדי פעם אישה שתפסו ועינו הודתה בעל כורחה שהיא מכשפה, וכך כביכול נאספו ראיות שמחזקות את האשליה.
דוגמה נוספת לאשליית המונים היא האמונה ששתלי סיליקון עלולים לגרום למחלות אוטואימוניות. נשים רבות שעברו ניתוח הגדלת חזה ושלאחר מכן סבלו ממחלות אוטואימוניות האמינו שאלו השתלים שגרמו למחלה שלהן. האמונה הזו הובילה למסה של תביעות כנגד חברות השתלים ולפשיטת רגל של חלקן. ברטרוספקטיבה, לאחר שכל המידע נותח אפידמיולוגית, התברר שאין שום סיכון מוגבר לסבול ממחלה אוטואימונית בעקבות השתלת סיליקון. כלומר, שיעור הנשים עם מחלות אוטואימוניות בקרב מנותחות חזה היה זהה לשיעורן באוכלוסייה הכללית. כך שמעולם לא היה סיכון, אבל השמועה לבדה הייתה מספקת כדי להפיץ את האמונה הזו, עד כדי גרימה לפשיטת רגל של חברה. השגיאה שלהן הייתה שהן מצאו קשר סיבתי בין שני הגורמים, כלומר שהאחד גרם לשני.
דוגמה קלאסית מהתחום הרומנטי היא האמונה שלשכב מהר עם גבר גורם לו לעזוב. המון נשים מאמינות בזה. למה הן יוצרות את הקישור הזה? משום שפרידה זה כואב, ופרידה לאחר סקס זה עוד יותר כואב (כי סקס נתפס אצל חלקן, בפרט אילו שמאמצות את האמונה הזו, כמשהו שהן נותנות לו, ושמפחית מערכן, כי עכשיו התווסף עוד גבר לרשימה שלהן). מכיוון שזה כואב, הן מנסות למצוא הסבר לחוויה שלהן. הן נתפסות לעניין הסקס גם כי זה זמין בתודעה (עוד תופעת לוואי מוכרת – הטיית השכיחות, recency bias) וקרה בסמיכות לפרידה, אז הן רואות ששני אירועים קורים בסמוך אחד לשני, זה אומר שבוודאי אחד גרם לשני. אבל זה לא המקרה.
זה כמובן לא חייב לקרות רק עם סקס. כל דבר שיש לנו חוסר ביטחון לגביו יכול לשמש כהסבר לכך שאדם אחר נפרד מאתנו, בין אם זה גובה, סטטוס, מראה וכו’. הבעיה עם הקישור השגוי הזה היא שהוא מונע מאתנו לזהות את הגורם המקשר האמיתי, גורם צד ג’, ולפתור אותו.
אז למה כל כך חשוב להכיר את התופעה הזו, ותופעות לוואי נוספות של המערכת הפסיכולוגית שלנו? משום שהן קורות אצל כולנו, והן לא תמיד משרתות אותנו. כדי לשנות את המציאות שלנו אנחנו צריכים לשאוף לראות אותה נכוחה, או לכל הפחות לזהות את האמונות שכרגע משפיעות עלינו ומונעות מאתנו ליצור את השינוי שאנחנו חפצים בו.
מלמד דינמיקה רגשית רומנטית, ומלווה גברים ונשים ליצירת מערכות יחסים רומנטיות משמעותיות. מאפשר לאנשים לחוות יותר אהבה, אינטימיות, חופש, ביטוי וחיבור רגשי לבני ובנות המין השני. קראו עוד על הסיפור שלי.
