למה אני יושב על הספה והיא על הכורסה, ולא לידי
“היא מזמינה אותי אליה, אני יושב על הספה הגדולה, והיא לא יושבת לידי, אלא על כורסת היחיד”
הוא מוצא את עצמו כבר פעם שנייה אצלה בבית, מבלי שקורה ביניהם כלום.
“מה אתה רוצה שיקרה?” אני שואל אותו.
“אני רוצה שנשכב”
“כשהיא יושבת שם על הכורסה, היא נראית לך נינוחה, או תזזיתית/נוירוטית/נבוכה?”
“נבוכה”
“אז מה זה אומר?” אני שואל.
אין מענה
“זה אומר שהיא לא אדישה אליך. הריחוק שלה לא נובע מחוסר עניין.”
“תגיד” אני שואל “למה אתה חושב שהיא ממשיכה להזמין אותך אליה הביתה?”
אני מחדד
“תגיד, לדעתך יש לה בטחון עצמי גבוה או נמוך?”
“נמוך” הוא עונה בהחלטיות.
“איך לדעתך היא מרגישה כשכל החברים שלך הביעו רצון ברור לשכב איתה, וקידמו את זה, ואתה אפילו לא נגעת בה פעם אחת? זה מוריד לה את הבטחון, או מעלה לה?”
“זה מוריד לה את הבטחון”
“אז למה היא מזמינה אותך אליה? מה היא רוצה בעצם?” אני שואל שוב.
“היא רוצה להרגיש טוב עם עצמה, להעלות לעצמה את הבטחון.” ואז הוא מוסיף “היא שכבה כמעט על כל החברים שלי”.
“מה זה נותן לה, לשכב עם כל כך הרבה גברים?”
“אני חושב שהיא קצת בודדה…”
“מה זה נותן לה, העבודה שגברים חושקים בה?”
“זה מעלה לה את הבטחון”
“נכון, בעצם הבטחון שלה נבנה על האם גברים רוצים לשכב איתי או לא. ואז פתאום בא בחור, שעל פניו נראה שהוא בכלל לא רוצה לשכב איתה. זה מערער לה את הבטחון. היא ממשיכה להזמין אותך, כדי להוכיח לעצמה שהיא מספיק סקסית כדי שגם אותך היא תוכל לפתות…”
“עכשיו” אני ממשיך “היא לא תגיד לך ‘בוא תשכב איתי’. ואם היא תיזום ותקדם את זה, אז זה לא יענה לה על הצורך להרגיש נחשקת ומפתה. המיניות שלך כגבר נשנעת על היכולת שלך להשיג מה שאתה רוצה, להיות אקטיבי. זה מה שאמרת לי בפגישה הראשונה שלנו, שהמטרה שלך היא להיות מסוגל לפעול ולהשיג את מה שאני רוצה. מה שנשים רוצות, זה להרגיש איך הן גורמות לגבר לרצות אותן. נשים מרגישות בעצמה המינית שלהן כשהן פסיביות, כלומר מפתות, ולא כאשר הן הולכות להשיג את זה”.
הרגל שלי עלולה לגעת בך בטעות...
“היה איזה רגע שהיא הפילה משהו על הרצפה, והתכופפה להרים אותו, והבליטה את התחת, והיה לי ברור שהיא עושה את זה בצורה מפתה. רציתי להגיד לה משהו על זה, אבל לא ידעתי איך”
“אוקיי, אז בוא נחשוב איך אנחנו מעבירים את אותו מסר, שהיא סקסית, זה בעצם המסר, באופן שהיא תוכל להכיל אותו בסבירות גבוהה יותר…”
“לא יודע…”
“מה דעתך על ‘את יודעת, אסור לתת לך להפיל דברים על הרצפה…’ (בארשת פנים רצינית, שמתווסף אליה כעבור חצי שנייה חיוך קטן בזוית הפה וטון רגוע)
“זה יותר בטוח מבחינתך, כי אתה תמיד יכול להגיד שלא התכוונת לתחת שלה”
“ומה עם הקטע הזה שהיא לא באה לשבת לידי, אלא התיישבה רחוק?”
“אז מה אתה יכול להגיד לה?”
“אני יכול להגיד לה ‘בואי שבי לידי'”
“אם אתה אומר את זה, אתה מגיב בקירוב על ריחוק שלה, וזה רק עלול להרחיק אותה יותר… אתה רוצה להיות משועשע מהסיטואציה. מה דעתך על ‘את לא מעדיפה שנעביר את הכורסה למטבח? (פאוזה) זה נראה לי קרוב מדי פה, הרגל שלי עלולה לגעת בך בטעות… ;)'”
אני כבר חצי שעה חושב איך אני מתקרב אלייך...
“אני לא מצליח להדליק אותה אבל” הוא אומר בתסכול. אני חושב על לעשות מעבר מהעניין המיני, ולהתקדם דווקא מהמקום של התקשורת.
“תגיד, היא מעניינת אותך?”
“כן. היא שתקנית כזו, לא מדברת הרבה… נראה שיש לה הרבה מחשבות”
“אז מה אתה יכול להגיד לה?”
“את נראית לי שתקנית”
“לדעתך האמירה הזו תפתח אותה, או תסגור אותה?”
“לא נראה לי שהיא תפתח אותה”
“מה דעתך על ‘אני סקרן לגבייך… אני חווה אותך כקצת מסתורית. נראה לי שיש בך הרבה עומק, ושיש הרבה דברים שאת חושבת עליהם כאן עכשיו, ושאת מוציאה מעט מאד מזה החוצה”
“עכשיו, היא יכולה לענות לך משהו כמו “‘כן, יש מצב, אני קצת ביישנית’. אז מה אתה עונה על זה?”
“אז תרגישי בנח, את לא צריכה להתבייש…”
“תנסה לחשוב יותר בכיוון של שאלה. תשאר במקום הסקרן, לא המייעץ”
“מה דעתך על ‘אז מה עכשיו את לא אומרת שאת רוצה לשתף?”
“עכשיו” אני מסתייג “קח בחשבון שאולי היא עדיין לא תרגיש בנח להיחשף, והיא תחזיר את זה אליך ‘מממ לא יודעת. מה אתה לא אומר?’. אתה צריך להיות מוכן ומספיק אמיץ כדי באמת להגיד מה שאתה חושב באותו רגע, מה שאתה רוצה. אם אתה לא מוכן להשיב על השאלה שאתה שואל אותה, אז אתה בעצמך לא באמת מוכן ליצור איתה אינטימיות. למעשה, אתה רוצה שהיא תפנה את השאלה אליך. זו תוצאה לא פחות טובה מבחינתך, מאשר שהיא תשיב על השאלה שלך. כי אנשים לא שואלים שאלות שהם לא מוכנים לקבל עליהן את התשובות. גם אם אתה אומר משהו שהיא מרגישה איתו קצת לא נח, היא לא תאשים אותך, כי הרי היא זו ששאלה”
“אז אם היא שואלת אותך ‘מה אתה לא אומר?'”, אני ממשיך “מה אתה עונה?”
“וואלה לא יודע…”
“מה דעתך על “מה שאני לא אומר הוא שאני כבר חצי שעה חושב על איך אני מתקרב אלייך, ושהייתי מעדיף שהייתה לך רק ספה אחת בסלון…” ואם אתה מרגיש אמיץ אתה יכול להחליף את ‘מתקרב’ ב’נוגע’ ולהוסיף בסוף ‘או אולי רק מיטה, בעצם'”
מלמד דינמיקה רגשית רומנטית, ומלווה גברים ונשים ליצירת מערכות יחסים רומנטיות משמעותיות. מאפשר לאנשים לחוות יותר אהבה, אינטימיות, חופש, ביטוי וחיבור רגשי לבני ובנות המין השני. קראו עוד על הסיפור שלי.
