הכרתי בחיי לא מעט אנשים, נשים וגברים, מתאמנים, חברים, ובנות זוג, שהיו שוכבים עם מישהו/י כי לא היה להם נעים לסרב. מדוע זה קורה, איזה פצע ילדות גורם לכך, ואיך פיתוח גבולות בריאים יכול למנוע את זה.
החיבה של ילדים היא בחירה שלהם
כשאחיין שלי נולד, דבר אחד שידעתי שאני לא אהיה עבורו זה הדוד שנעלב כשהוא לא מחבק אותו. להגיד לכם שאני לא מתאכזב או נפגע לפעמים כשאני מגיע והוא מתעלם ממני? או שאני לא מקנא קצת כשהוא מפגין חיבה לדודה שלו, אבל לי לא? ברור שכן. אבל אני לא אגרום לו לרגשות אשם, או אגיד משהו להורים שלו על כך שיגידו לו לתת לי נשיקה מסיבה מאד פשוטה – כדי שילמד שהחיבה והחום שהוא נותן לאחרים הם בחירה שלו, ובבעלותו הבלעדית.
התפקיד הראשון של ההורים הוא לאפשר לילד להגיד "לא"
להורים יש שני תפקידים כשהילד שלהם מתחיל להגיד “לא” בסביבות גיל שנה וחצי. אחד, לאפשר לילד להרגיש בטוח להגיד “לא”, ובכך לתמוך בגבולות שלו. זה לא אומר שהם צריכים להסכים לכל מחאה של הילד, כי ברור שההורים מסוגלים לקבל החלטות עבור ילדם בן השנה וחצי טוב יותר מכפי שהוא יכול לקבל עבור עצמו. אבל הם כן צריכים להקשיב ל”לא” שלו.
הם לא יכעסו על ה”לא” שלו או ייעלבו ממנו. הם יראו לילד שה”לא” שלא מתקבל בדיוק כמו ה”כן”. הם לא ייסוגו רגשית ממנו כשהוא אומר “לא”. אחד ההורים כנראה יצטרך לתמוך בשני, כי ההורה השני יכול להשחק מה”לא”.
התפקיד השני של ההורים הוא ללמד את הילד לקבל "לא"
התפקיד השני של ההורים הוא ללמד את הילד לקבל “לא”. נכון, זה מפתה להשקיט את הילד עם צעצוע חדש, מאשר לסרב לו, אבל הבעיה היא שאם קשה להגיד “לא” לילד בן שנתיים, זה יהיה הרבה יותר קשה להגיד לו “לא” כשהוא בן 4 או בן 14.
אותם אנשים ששוכבים מתוך ריצוי, עשויים להתקשות באותה מידה גם עם קבלה של “לא”. הם עלולים לא להיות קשובים לגבולות של הפרטנר שלהם במקרה ההפוך שבו הם חרמנים, ואילו הפרטנר לא. מכיוון שהם לא למדו שגבולות ואהבה הולכים ביחד, שאפשר להגיד “לא” ולהשאר מחוברים, אז הם מפרשים את דחיית הפרטנר את היוזמה שלהם לסקס כסימן לנטישה, והם מתחילים להיאחז. למשל, זה יכול לבוא לידי ביטוי בכך שהם יחככו את עצמם על הפרטנר מתוך מחשבה שהם מגרים אותו, כשבפועל הם פשוט לא מכבדים את ה”לא” שלו. זה נעשה על ידי נשים וגברים כאחד.
כיצד מתנהג ילד שלמד גבולות בריאים?
ילד שלמד את השיעורים האלה יוכל עד גיל שלוש לעשות את שלושת הדברים הבאים:
– להיות קשור רגשית לאחרים, ובד בבד לא לאבד את תחושת העצמי שלו ואת החופש להיות נפרד.
– לומר “לא” לאחרים במקרים שבהם זה נדרש, ללא פחד מאבדן האהבה.
– לקבל “לא” מאחרים מבלי לסגת רגשית (פאסיב אגרסיב, או התכנסות בתוך עצמו).
“עד גיל 3? מה בדבר גיל 53?”
אכן, מדובר בשיעורים לא קלים, אבל הם חשובים מאין כמותם, וכולנו יכולים להיעזר בלכל הפחות חזרה על החומר, שלא לומר למידתם בפעם הראשונה, כפי שקורה לצערי לרבים ממתאמניי. לשם כך בניתי את קורס גבולות, שבו ישנם 17 שיעורים מסודרים לפיתוח גבולות בריאים בחייכם.
מלמד דינמיקה רגשית רומנטית, ומלווה גברים ונשים ליצירת מערכות יחסים רומנטיות משמעותיות. מאפשר לאנשים לחוות יותר אהבה, אינטימיות, חופש, ביטוי וחיבור רגשי לבני ובנות המין השני. קראו עוד על הסיפור שלי.
